שמעון פרץ נ' כונס הנכסים הרשמי ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

מונח לפנינו ערעור על הכרעות בית המשפט המחוזי במסגרת תיק פשיטת רגל, שבהן אושרה, בין היתר, הכרעתו של נאמן כי גובה קרן החוב המובטח עומדת על סך של 410,000 ש"ח, וכי אין לראות בסכומים אשר ניתנו לחייב מעבר לסכום האמור ועד לסכום של 1,200,000 ש"ח כחוב מובטח. בית המשפט המחוזי כתב פסק דין מנומק ומשכנע. לא מצאנו טעות בממצאי עובדה, משפט או בקשר ביניהם. על כן דין הערעור להידחות מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות על ערעור זה.

יצוין כי המקרה אכן בא בגדר תנאי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, שעניינו ביטול הענקות. ההליך האחר שאליו הפנה בא כוח המערער, שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ה"פ 8718-09-12, כב' השופטת ר' ערקובי), עניינו דחיית בקשת החייב למתן פסק דין הצהרתי ביחס לגובה חובו של החייב, ואולם בית המשפט לא דן במסגרת ההליך האחר בסוגיית מעמד החוב מנקודת המבט של הליכי פשיטת הרגל. אכן, לא זה היה תפקידו של בית המשפט בהליך האחר, שלא שימש כבית משפט של פשיטת רגל. זהו תפקיד ששמור לבית משפט קמא, שדן בסוגיות שבהן היה עליו לדון. צא ולמד כי אין סתירה בין שני פסקי הדין.

סוף דבר, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות משיב 1 ומשיב 3 ובשכר טרחת עורכי דינם בסך כולל של 7,000 ש"ח לכל אחד מהם.

ניתן היום, י"ז באב התשפ"א (26.7.2021).