ד"ר אליקים ויצברד ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

בהעדר הסבר כלשהו בבקשה להארכת המועד שהעותרים הגישו לשר הפנים במכתבם מיום 15.12.94 (נספח "ו" לעתירה) לאיחור בהגשת הבקשה מאז קבלו העותרים את הודעת הועדה המקומית מיום 8.11.93 בענין כוונתה לממש את הזכות להפקיע את הנכס, לא ראינו עילה להתערב בשיקול דעתו של השר שלא להאריך את המועד על יסוד המלצה שניתנה לו על ידי צוות מקצועי.

בפתח הדיון, ונוכח טענות העותרים בדבר קיומה של אפליה בין עניינם ועניינם של בעלי נכסים אחרים, סברנו שמן הראוי הוא שהמשיב ישקול לקבוע קריטריונים לשימוש בשיקול דעתו; פרקליט העותרים לא הסכים לצמצם את עתירתו לענין זה ועמד על קבלת הסעד המקורי במלואו ועל בסיס זה נערך הדיון; אך בתום טיעונו הוא חזר בו.

גב' מנדל הודיעה לנו שללא קשר לעתירה יהיה שר הפנים מוכן לשקול התקנת קריטריונים (בלי קשר לעתירה הנוכחית) וראוי שהדבר ייעשה.

ללא קביעת קריטריונים מראש אין בידינו חומר מספיק לקבל את טענת האפלייה.

אכן- כך נראה לנו - בניגוד לעמדת המשיבים, ששר הפנים יהיה רשאי לשקול מחדש את עמדתו גם לגבי עניינם של העותרים והתאמתו לקריטריונים שיקבעו, ואין אנו סבורים שעלינו לסגור מראש אפשרות זו לפני העותרים.

בכפוף לאמור לעיל אנו מבטלים את הצו על תנאי ודוחים את העתירה. העותרים ישלמו למשיב מס' 1 שכ"ט עו"ד -. 5,000 ש"ח.

ניתן היום כח בשבט תשנ"ז (5.2.97).