עמוס עמירה ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

אילו קבע בית הדין הארצי לעבודה ככלל שכל התקשרות בין נותן עבודה לקבוצה של אנשים (בין אם התאגדו בשותפות בלתי רשומה ובין אם לאו) אינה כפופה למסגרת של יחסי עבודה, היה מקום ליתן לעותרים צו על תנאי כבקשתם.

דא עקא שבמקרה דנן דן בית הדין האזורי לעבודה גם במערכת היחסים המשולשת שבין נותן העבודה לבין העותרים ונתן בה סימנים, המבוססים על חומר הראיות, לאות שההתקשרות היתה עם ה"קבוצה" כיחידה אחת. אמנם הדברים נאמרו בקשר לשאלה אם נתקיימה בין העותרים שותפות בלתי רשומה, אך כוחם יפה גם לשאלה אותה הצגנו לעיל. בעקבות דברים אלה אישר בית הדין הארצי את פסק הדין וקבע שיחסי עבודה בין המשיבים 2 ו- 3 לבין העותרים לא הוכחו.

נמצא שפסק דינו של בית הדין הארצי מבוסס על אדנים פרטניים ואין מתעוררת במקרה שלפנינו שאלה נורמטיבית המצדיקה הוצאת צו על תנאי.

העתירה נדחית, אך לא יהיה צו להוצאות.

ניתן היום כח בשבט תשנ"ז (5.2.97).