מלכה אברמוביץ' נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

שלושת הנושאים שנדונו בתובענה של המערערת הן ראשית, דינן של הטבות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) נוסח משולב, תשי"ט- 1959; שנית, דינן של

הטבות לפנים משורת הדין אשר ניתנו על ידי קצין תגמולים; שלישית, חוקיותה או סבירותה של הוראת נוהל שלפיה פועל קצין התגמולים, שהמערערת טענה לבטלותה.

השופט המלומד קבע שבשני העניינים הראשונים נתונה סמכות לדון במסלול חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ואילו הנושא השלישי דינו להידון על דרך של פניה לבית המשפט הגבוה לצדק.

חרף טענותיה של המערערת אנו סבורים שלפי הפרשנות הנכונה של חוק התגמולים מוסמכת ערכאת הדיון לפי אותו חוק לדון הן בהטבות לפי הדין והן בהטבות לפנים משורת הדין.

עוד אנו סבורים שהשופט שגה כאשר הפנה את המערערת, בעניין הוראת הנוהל וטענת בטלותה, לבית המשפט הגבוה לצדק; כאשר עניינה של המערערת ידון בפני ערכאת הדיון שלפי חוק התגמולים וקצין התגמולים יראה לנכון להסתמך על הודעת הנוהל - תוכל המערערת לטעון לבטלותה במסגרת הליכים אלה. לכן נראה שלגוף העניין צדק השופט המלומד כאשר נמנע מלתת למערערת את הסעד שלו עתרה.

עוד טענה בפנינו המערערת, שגם אם צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו, היה עליו להעביר את ההליך שלפניו לועדת הערעורים על יסוד סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד1984-. גם טענה זו אינה מבוססת משום שמבחינת סמכות עניינית יכול היה בית המשפט המחוזי להיזקק לתובענה והטעם לדחיית התובענה היה אך קיומו של סעד חלופי. כבר מטעם זה אין תחולה לסעיף 79 לחוק הנ"ל.

לפיכך אנו דוחים את הערעור, ללא צו להוצאות.

אנו מניחים שאם תפנה המערערת בהליכים המתאימים לפי חוק התגמולים יוארך המועד לנקיטת ההליך, לפני הערכאות לפי החוק האמור.

ניתן היום, י"א אלול תש"ס (11.9.2000).