אורי פורת נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

1.במצב הדברים הרגיל, היה מקום להחזרת התיק לבית משפט קמא על מנת שיורה על צירוף המבוטח ורק לאחר מכן ידון בטענת ההתיישנות, ככל שטענה זו תועלה בכלל על ידי המבוטח.

2.אלא שבנסיבות העניין מצאנו, כי בהתחשב בכך שהיתה זו המבטחת שביקשה וקיבלה אורכה להגשת כתב הגנה, קשה להלום כי תהא זו המבטחת שתיבנה מכך כי בגין התמשכות מועדי הגשת כתב הגנה המערער "יפול" אל מחוץ לתקופת ההתיישנות. רוצה לומר, כי בנסיבות העניין היה מקום לנטרל את התקופה עד להגשת כתב הגנה, ומשכך לא נחצתה תקופת ההתישנות.

מטעם זה איננו רואים להדרש לטענות נוספות שהועלו, נוסח סעיף 8 או 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

אף איננו רואים להדרש לשאלה העקרונות של נפקות אי צירוף המבוטח על פי סעיף 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

3.התיק יוחזר אפוא לבית משפט קמא, שיאפשר למערער להגיש כתב תביעה מתוקן בצירוף המבוטח.

4.סוף דבר, שהערעור מתקבל. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א בכסלו התשע"ו (23.11.2015).