עדינה מור נ' ד"ר רפאל וקס ואח'

פסק-דין

ערעור זה מכוון נגד מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי ספיגת השורשים שאירעה לשיני המערערת לא נגרמה על ידי התרשלותו של הרופא האורטודנטי. בית המשפט קמא מצא כי הטיפול האורטודנטי היה סביר וכי לא קיים קשר סיבתי בין משך הטיפול לבין ספיגת השורשים.

בית המשפט המחוזי גם מצא, כי לא היתה אינדיקציה במקרה זה לערוך צילומי רנטגן ובאותה עת גם לא היתה הנחיה לבצע צילומים כאלה באופן רוטיני, וכי גם אם היה נעשה צילום, ספק אם התופעה ממנה סבלה המערערת היתה מתגלה, ואם היה קשר סיבתי בין הבחירה הזו לבין התוצאה.

לאחר ששמענו את טיעוני בעלי הדין, נחה דעתנו כי ממצאיו של בית המשפט קמא מבוססים בחומר הראיות וכי אין מקום להתערבותנו.

אי לכך הערעור נדחה.

בנסיבות המקרה אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' בניסן התשס"א (27.3.2001).

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.