זבולון צופיוף נ' אסתר ינקוביץ ואח'

פסק-דין

1.שבע שנים לאחר מתן הלוואה לאביה של המשיבה 1 (להלן ובהתאמה: ההלוואה ו המשיבה), רשם המערער באופן חד-צדדי הערת אזהרה על נכס שבבעלות המשיבה בגין ערבות נטענת של המשיבה להלוואה, ערבות שנחתמה לכאורה במועד מתן ההלוואה.

13 שנים לאחר המועד שנקבע לפרעון ההלוואה, הגיש המערער תביעה לפרעון ההלוואה, בצירוף פיצוי מוסכם של 2,000 $ לחודש X 156 חודשי פיגור.

2.בית משפט קמא דחה התביעה משורה של נימוקים, ובין היתר, לאחר שלא השתכנע באותנטיות של כתב הערבות הנטען.

3.כידוע, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות, לרבות העדפת חוות דעתו של מומחה מטעם מי מהצדדים, על פני משנהו. מכל מקום, נימוקיו של בית משפט קמא מקובלים עלינו לחלוטין, ואנו מאמצים פסק דינו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

4.המערער ישא בהוצאות המשיבים 5-1 בסך 30,000 ₪.

ניתן היום, כ"ד באדר התשע"ז (22.3.2017).