אפי חסון נ' שיש אלוני בע"מ

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.ענייננו בהסכם מיום 31.3.2008 ובתוספת להסכם מיום 6.11.2008 שנכרתו בין הצדדים (להלן: ההסכם), שעיקרו שיתוף פעולה בתחום אספקת שיש ללקוחותיה של המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: המשיבה). ההסכם הופסק בהודעתה של המשיבה מיום 1.9.2010 על הפסקת ההתקשרות לאלתר. הפסקת ההסכם הולידה תביעות הדדיות בין הצדדים.

בית משפט קמא מצא כי יש לפצות את המערער והמשיב שכנגד (להלן: המערער) בגין הפסדיו עבור הרווח שנמנע ממנו ומהחברה שבשליטתו, למשך שלושה חודשים.

על כך נסב הערעור והערעור שכנגד. בתמצית, נטען על ידי המערער כי הוא זכאי לפיצויי קיום עבור התקופה שעד לסיום ההסכם ובגין תקופת הארכה נוספת של 36 חודשים, באשר הודעת הפסקת ההסכם ניתנה שלא על פי הוראות ההסכם. מנגד, נטען על ידי המשיבה בערעור שכנגד כי היא זכאית להשבת הסכומים ששולמו למערער על פי ההסכם, נוכח סיכול מטרת ההסכם.

בהמלצתנו, חזרה בה המשיבה מהערעור שכנגד.

2.לאחר ששמענו את הצדדים, הגענו למסקנה כי נוכח ההוראות הסותרות בהסכם לגבי אופני ומועדי הפסקת ההתקשרות, ראוי להעמיד את פיצויי הקיום על תקופה של שבעה חודשים, בהתחשב בכך שההסכם הופסק באופן חד צדדי על ידי המשיבה שבעה חודשים לפני תום מועד ההסכם.

לא מצאנו לקבל את טענת המערער, כי הפסקת ההתקשרות בנסיבות בה נעשתה מקנה לו זכות להארכה "אוטומטית" של ההסכם לשלוש שנים נוספות.

3.אשר על כן, יתוקן פסק דינו של בית משפט קמא, באופן שבסעיף 36 לפסק הדין, ייכתב הסך של 245,000 ₪, במקום הסך של 121,050 ₪, דהיינו, תוספת של 126,000 ₪. זאת, על פי חישוב של 17,400 ₪ תשלום קבוע לחודש + הסך של 17,880 ₪ אובדן רווח ממוצע לחודש (בהתאם לתחשיב שנערך על ידי המשיבה בסיכומיה ובערעורה) X 7 חודשים.

4.בכפוף לתיקון זה, יתר הוראות פסק הדין יישארו על כנן. המשיבה תשא בהוצאות המערער בערכאה זו בסך 15,000 ₪.

ניתן היום, א' בטבת התשע"ד (4.12.2013).