אורית גולדשטיין-פריד נ' פרג בע"מ ואח'

פסק-דין

הערעור שבכותרת מופנה כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה המרצת פתיחה שהגישה המערערת לאחר שזו לא התייצבה לדיון בתובענה. כן מופנה הערעור כלפי החלטת בית המשפט קמא באותו מעמד בה קיבל את בקשת בא-כוחה לעכב את ביצוע פסק-הדין, אך התנה זאת בהפקדת ערובה בסך של 50,000 ש"ח.

המערערת התבקשה להבהיר מדוע עומדת לה זכות ערעור על ההחלטה שניתנה לאחר פסק הדין, בדבר התנאת עיכוב הביצוע בהפקדת ערובה, ובהודעה ששלחה בהמשך לכך ציינה כי ככל שההחלטה לעניין עיכוב הביצוע "אינה נבלעת בתוך הערעור הכולל על פסק הדין" היא משאירה לשיקול דעת את הקביעה ביחס לכך או "לגורל הערעור ביחס להחלטה מסוימת זו".

כפי שנרמז בהחלטתי הקודמת על פני הדברים לא עומדת למערערת זכות ערעור על ההחלטה לעניין עיכוב הביצוע, שהינה החלטה המאוחרת לפסק הדין ובמהותה טפלה לנושא המחלוקת גופה, וככזו היא "החלטה אחרת" עליה רשאית היתה המערערת להשיג ברשות בלבד (ראו חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 135-136 (2012)).

משכך אני מורה על מחיקת הערעור ככל שהוא מופנה כלפי ההחלטה לעניין עיכוב הביצוע (וככל שהמערערת מעוניינת בכך רשאית היא להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בעניין זה, וזאת ממבלי להביע כל עמדה לגבי סיכוייה של בקשה כזו להתקבל).

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.

ניתן היום, כ"ז באלול תשע"ג (2.9.2013).