פרויס הסגיל והדי נ' אלברט קקולי

פסק-דין

זהו ערעור על החלטת רשם בית-המשפט העליון (הרשם עודד שחם), שדחה את בקשת המערער להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

הרשם קבע, כי המערער לא הוכיח טעם מיוחד, המצדיק את הארכת המועד. עוד הוסיף וקבע הרשם, כי בתעודות המחלה שצורפו, אין כדי להסביר את מלוא איחורו של המערער. שכן, מיום המחלה האחרון שלגביו צורפה תעודת מחלה, ועד להגשת הבקשה חלפו יותר מ- 30 ימים, שהם פרק הזמן המירבי להגשת בקשת רשות לערער בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

מכאן הערעור שבפניי, בגידרו שב וטען המערער, כי מצבו הרפואי קשה וכי לא ניתן המשקל הראוי לכל המסמכים והתעודות הרפואיות שהגיש המערער.

דין הערעור להידחות.

עיינתי בטענות המערער ולא מצאתי בהן עילה המצדיקה התערבות בהחלטת רשם בית-המשפט, אשר על-יסוד החומר שהובא בפניו קבע, כי לא הוכח טעם מיוחד להארכת המועד.

אשר-על-כן, הערעור נדחה.

ניתנה היום, י"ב באדר ב תשס"ג (16.3.03).