דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

סנאא כחיל ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 10038/05 ניתן ביום 24 בינואר 2006.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

ד. נוכח האמור, אין בידינו להיעתר למבוקש.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 24 בינואר 2006.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 10038/05
נפתח
2005
ניתן
24 בינואר 2006
משך
3 עמודים

ההרכב

  • אדמונד לוי
  • עדנה ארבל
  • אליקים רובינשטיין

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 10038/05 סנאא כחיל ואח' נ' שר הפנים ואח' (24.1.2006)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 10038/05

בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת ע' ארבל · כבוד השופט א' רובינשטיין

העותרים: 1. סנאא כחיל · 2. סאיד כחיל

נגד

המשיבים: 1. שר הפנים · 2. לשכת מרשם האוכלוסין מזרח ירושלים · עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים: עו"ד מ' סח

בשם המשיבים: עו"ד ה' רייכמן

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, תושבת קבע בישראל, והעותר 2, תושב האזור, לאיחוד משפחות. בנוסף, מבקשים העותרים כי משרד הפנים ירשום את ילדיהם בתעודת הזהות של העותרת 1.

ב. (1) לטענת המשיב, הסעד העיקרי המתבקש בעתירה מבוסס על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, שכן המדובר בבקשה לרישיון ישיבה בישראל. נטען אם כן, כי דין העתירה, בכל הנוגע לסעד העיקרי, להידחות על הסף, בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

(2) עוד טען המשיב, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים, שכן העותרים לא הגישו בקשה למשרד הפנים לאיחוד משפחות בהתאם לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) (תיקון) התשס"ה-2005.

(3) בפתח תשובתו ציין המשיב, כי ביום 15.1.05 הסתיים תהליך רישום ילדיהם של העותרים כילדיה של העותרת 1 בתעודת הזהות. נוכח האמור, בכל הנוגע למבקש בהקשר זה, התייתרה העתירה.

ג. (1) אין בידינו להיעתר למבוקש לעניין איחוד המשפחות.

(2) נוכח היותה של העותרת 1 תושבת קבע ולא אזרחית, השלב הראשון שעל העותר לעבור הוא בקשה לישיבת קבע (שהיא כשלעצמה תנאי להתאזרחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות). על קבלת ישיבת קבע חולש חוק הכניסה לישראל.

משכך הם פני הדברים, על העתירה להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 שעניינו רישיונות ישיבה בישראל (בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950, 958 (הנשיא ברק); בג"ץ 2585/04 סוטניקובה נ' שר הפנים (טרם פורסם) (השופט גרוניס); בג"ץ 6972/05 חמדה נ' שר הפנים (טרם פורסם) השופט ג'ובראן).

לרשות העותר עומד, אם כן, סעד חלופי ועליו לפנות לסעד זה. אם ירצה בעתיד בשלב שני, להתאזרח - יישלט הנושא על-ידי חוק האזרחות, אך אין זה המצב כיום.

(3) יתרה מכך, בבדיקה שנערכה על-ידי המשיב בלשכת מינהל האוכלוסין, לא נמצא כל אזכור לבקשה בכתב מטעם העותרים בנוגע לאיחוד משפחות בישראל לאחר חקיקת תיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל, וטענתם כי פנו בבקשה לאיחוד משפחות אינה נתמכת בכל אסמכתא. העותרים אף נמנעו מלציין בעתירתם את מועד פנייתם המדויק; בנסיבות אלה, לוקה עתירתם באי מיצוי הליכים, שכן הלכה היא, כי בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית-משפט זה, עליו למצות את ההליכים המינהליים העומדים לרשותו (ראו בג"ץ 247/05 מולר נ' משרד הפנים (לא פורסם); בג"ץ 6863/05 קבהא נ' שר הפנים (לא פורסם)).

ד. נוכח האמור, אין בידינו להיעתר למבוקש.

ניתן היום, כ"ד בטבת תשס"ו (24.1.06).

שופטשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים