אבו סאלח עיסא נ' פורמלי בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העתירה שבפנינו מכוונת כנגד פסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה, מיום 11.8.05, בו התקבל חלקית ערעורה של משיבה 2 – המועצה המקומית מג'אר – על חיוב שחויבה לשלם לעותר בגין עבודתו בשורותיה. בתמצית, עיקר המחלוקת נסב סביב התשלום לו זכאי היה העותר מכוח עבודתו בשעות הלילה, קרי ב"משמרת שלישית" כהגדרתה בחוקת העבודה. בית-הדין הארצי, לאחר שבחן את הראיות שהניחו בפניו שני הצדדים, סבר כי בערכאה הראשונה חויבה משיבה 2 ביתר. על כך מלין העותר.

לאחר שעיינו בעתירה ובתשובה לה, ובחנו את פסקי-הדין שיצאו מבתי-הדין לעבודה בעניינו של העותר, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית-הדין הארצי לעבודה, והוא יהא נוטה להתערב בהן רק מששוכנע כי הן נגועות בטעות משפטית שהצדק מחייב לתקנה. בענייננו, אין פסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה נוגע אלא בשאלות שבעובדה, בהן הכריע בית-הדין בערכאה ראשונה לפי מיטב הערכתו את החומר שהונח בפניו. פסק-הדין, חרף ניסיונו של העותר לטעון אחרת, אינו מעלה כל שאלה משפטית, וודאי שלא נפלה בו טעות משפטית הדורשת את התערבותנו.

העתירה נדחית.

בנסיבות העניין, לא ראינו מקום לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח בכסלו תשס"ו (19.12.2005).