עלקם עומר פריד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים

פסק-דין

העתירה אינה מגלה עילה נוכח אי תחולתו באזור של סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). הטענות האחרות שהועלו בעתירה אף הן אינן מצדיקות את התערבותו של בית-משפט זה בהליכים התלויים ועומדים בפני בית-המשפט הצבאי.

עם זאת, רואים אנו לחזור ולהדגיש את שנאמר כבר בהליכים קודמים בפני בית-משפט זה כי הגיעה העת להחיל במערכת בתי-המשפט הצבאיים הסדרים סטטוטוריים דומים לאלה הקבועים בחוק המעצרים בישראל, לשם הגנה על זכויות נאשמים; והכל בכפוף למאפיינים הייחודיים של האזור. כך, בנוגע לקציבת תקופת-זמן למעצר מרגע הגשת כתב-אישום ועד מועד תחילת המשפט (סעיף 60 לחוק המעצרים אשר אין לו הסדר סטטוטורי מקביל באזור); הגבלת תקופת המעצר בין סיום החקירה ועד הגשת כתב-אישום (סעיף 17(ד) לחוק המעצרים אשר אף בעניינו אין הסדר סטטוטורי מקביל באזור); וכן קיצור תקופות המעצר הקבועות בחקיקת הביטחון החלה באזור, בהיותן ארוכות באופן משמעותי ביחס לאלה הקבועות בחוק המעצרים בישראל.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ג בשבט התשס"ז (11.02.2007).