בנימין טולדנו נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.עניינה של עתירה זו, בבקשת העותר, אזרח ישראל, כי יינתן היתר כניסה לישראל לחברתו, אזרחית ותושבת מרוקו, לצורך גיורה בארץ ונישואיה לו לאחר מכן.

2.דין העתירה להידחות על הסף, מאחר שעניינה מצוי בסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים, ולפיכך נתון בידי העותר סעד חלופי. על פי סעיף 5(1) ל חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, וסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק זה, לבית המשפט לעניינים מינהליים נתונה הסמכות לדון בעתירה בענין "החלטה של רשות בענייני אשרות כניסה ורשיונות ישיבה ועבודה... לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952". מאחר שמדובר באשרת כניסה לחברתו של העותר, שאינה נשואה לו, הענין מצוי בגידרו של חוק הכניסה לישראל, ומשכך הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

3.אין ענין זה דומה לחריג החל במקרה של הליך התאזרחות של "בעל ואשתו שאחד מהם הוא אזרח ישראל", כאמור בסעיף 7 ל חוק האזרחות, תשי"ב-1952, הנתון לסמכותו הבלעדית של בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 2208/02 מהא סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950, 955-956). בענייננו, אין מדובר ב"בעל ואשתו" כאמור בסעיף 7 לחוק האזרחות, ולפיכך בקשת האשרה הנדונה מוגשת בגדרו של חוק הכניסה לישראל ולא במסגרת חוק האזרחות. לפיכך, הסמכות בעניין עתירה זו מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים, כאמור.

אי לכך, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"א באייר תשס"ז (9.5.07).