ויקטוריה זסטבסקי נ' משרד הפנים - מינהל האוכלוסין

פסק-דין

השופטת ד' ביניש:

בעתירה שבפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיב להשיב לה את אזרחותה הישראלית ולרשום אותה במרשם האוכלוסין כיהודיה.

עתירתה הקודמת של העותרת נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 12.2.04 בבג"ץ 4195/03 זסטבסקי נ' שר הפנים (לא פורסם). בפסק הדין נקבע כי המשיב רשאי היה, על פי העובדות שבאו בפניו, להגיע למסקנה כי נישואי העותרת לאדם בשם לנר בשנת 1997 באוקראינה היו נישואין פיקטיביים. כיוון שהעותרת קיבלה מעמד בישראל מכוח נישואיה אלה, נקבע כי לאחר ששוכנע המשיב שהנישואין פיקטיביים ולאחר שהתברר כי העותרת מסרה מידע כוזב בעת עלייתה לישראל, רשאי היה לבטל את אשרת העלייה של העותרת ולשלול את אזרחותה. מפסק הדין עולה כי העותרת טענה לזכאות למעמד בישראל מכוח היותה בת לאם יהודיה. עניין זה היה שנוי במחלוקת בין הצדדים ובית המשפט דחה את הטענה רק כיוון שהנושא לא בא בפני שר הפנים ומכיוון שיהדותה של העותרת מלידה לא היתה הבסיס להענקת אשרת העלייה והאזרחות לעותרת מלכתחילה.

חלפה שנה והעותרת שבה ופונה לבית משפט זה. מן העתירה עולה כי לא קדמה להגשתה פנייה למשיב. בהעדר פנייה כאמור, יש לראות בפסק הדין שניתן בעניינה של העותרת מעשה בית-דין ועל כן דין עתירתה להדחות על הסף. אין באמור כדי למנוע מהעותרת לפנות למשיב ולשטוח את טענותיה כדי שאלו יבדקו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ב' באדר א' התשס"ה (11.2.2005).