אילן אוהד נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 37579-11-19) מיום 9.8.2020 שדחה את ערעור העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (על"ח 11402-03-18) במסגרתו נדחה ערעור העותר על החלטת מנהלת הגמלאות בסוגיית אופן חישוב משכורתו הקובעת לצורך קבלת קצבה ובסוגיות נוספות. העותר טוען כי נפלה שגיאה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה המצדיקה את קבלת העתירה.

דין העתירה להידחות על הסף. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על בית הדין לעבודה, ומתערב בפסיקותיו רק במקרים חריגים כאשר מתגלית בהם טעות משפטית מהותית וההתערבות נדרשת מטעמים של צדק (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1) 673, 694-693 (1986)). במקרה דנן לא מתקיימים התנאים להתערבותנו. מעבר לכך, דין העתירה להידחות אף מחמת השיהוי שנפל בהגשתה. העתירה הוגשה למעלה מחצי שנה לאחר מתן פסק הדין מושא העתירה והעותר לא סיפק כל הסבר לתקופה הארוכה שחלפה ממועד מתן פסק הדין ועד להגשת העתירה (ראו למשל: בג"ץ 3133/20 אלמקייס נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 15 (14.9.2020)).

ניתן היום, י"ב באדר התשפ"א (24.2.2021).