עותמאן סיאם נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

העתירה שבפניי עניינה בהחלטת נשיא בית הדין הארצי לעבודה לדחות את בקשתו של העותר למתן רשות לערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בה נדחתה בקשתו של העותר למתן סעד זמני במסגרת תביעה שהגיש.

1.העותר הינו יליד 1933 ובעל תעודת זהות ישראלית. בחודש אפריל שנת 2004 קבע המשיב 1 כי העותר אינו תושב ישראל ולפיכך, החליט לשלול ממנו את זכאותו לביטוח בריאות ממלכתי. העותר פנה לבית הדין האזורי בירושלים והשיג על ההחלטה האמורה, וביום 21.10.2004 הגיש בקשה למתן סעד זמני לפיו תבוטל ההחלטה עד להכרעה בתביעתו. בית הדין האזורי דחה את הבקשה, בציינו כי חומר הראיות אינו מגלה כל טעם מבורר המצדיק להיענות לה וכי במידה שהעותר יזכה בתביעתו תושבנה לו הוצאות רפואיות שהוציא קודם לכן. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה על ידי נשיא בית הדין הארצי. מכאן העתירה.

3.העותר טוען כי זכאותו לביטוח בריאות ממלכתי נשללה בלא שניתנה לו זכות טיעון, ועל אף שהוא מתגורר בתחומי ירושלים. העותר מציין עוד כי מצבו הרפואי אינו שפיר, וכי נוכח החלטת המשיב 1 הוא אינו עובר בדיקות חיוניות מזה כשמונה חודשים.

המשיב 1, מצדו, טוען כי העתירה אינה מגלה כל עילה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. לגופו של עניין טוען המשיב 1 כי כחודשיים לפני החלטתו נשלחה לעותר הודעה בדואר רשום אל הכתובת אותה ציין ככתובת מגוריו בישראל, ובה נמסר לו על הכוונה לשלול את זכאותו לביטוח בריאות ממלכתי. באותה הודעה אף הוזמן העותר לטעון את טענותיו בנידון. אולם, כך מוסיף המשיב 1 ומציין, העותר לא הגיב לפנייה האמורה, ומשחלפו חודשיים הוחלט לשלול את זכאותו, כאמור. מכל מקום, כך מוסיף המשיב 1 וטוען, לאחרונה הוזמן העותר בשנית לטעון את טענותיו, אולם טרם עשה כן.

4.דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של בתי הדין לעבודה, והתערבותו בהחלטות אלה מוגבלת לאותם מקרים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב את תיקונה (ראו: בג"צ 525/84 חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מ(1) 673; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נז(6) 810). כך ככלל, וכך על אחת כמה וכמה כאשר המדובר בהחלטות ביניים שעניינן סעדים זמניים (בג"ץ 7331/03 כנעאני נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם); בג"צ 969/04 מלכה נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם). זאת ועוד, משניתנה לעותר הזדמנות נוספת להעלות את טענותיו בעניין ההחלטה לשלול את זכאותו, ראוי הוא כי ימצה אפשרות זו שמא תיפתר בכך המחלוקת בינו לבין המשיב 1 ויתייתרו כל ההליכים כולם.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ט"ו שבט, תשס"ה (25.01.05).