יוסי חזן נ' רות דוד, עו"ד ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

אלי אברבייה ז"ל מצא את מותו במהלך קטטה שהתרחשה בתאריך 22.10.06 בסמוך למועדון בהרצליה. בעקבות אירוע זה – שתועד במצלמות האבטחה שהיו מותקנות באזור המועדון – נעצרו מספר אנשים ובהם העותר. בסופה של החקירה הוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כתב-אישום, ובו מיוחסת לעותר עבירה של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בכתב-האישום צוין, כי מותו של המנוח נבע מדימומים בחלל הראש, דימומים שנגרמו כתוצאה מבעיטות שבעט העותר בבפלג גופו העליון של קורבנו.

העותר סבור כי ההחלטה להעמידו לדין – שעה שיתר המעורבים בפרשה שוחררו ממעצר – היא החלטה מפלה. נטען, כי צפייה בסרטי הוידאו שתועדו במצלמות האבטחה, מעלה שהעותר בעט במנוח בפלג גופו התחתון דווקא, וכי היו אלה שניים אחרים מהמעורבים בקטטה שהכו את המנוח בראשו. נוכח כל אלה ביקשנו העותר להורות על שחרורו ממעצר וביטולו של כתב-האישום.

דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא, כי בית-משפט זה אינו מתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה הממונות על נושא ההעמדה לדין פלילי. במיוחד נכונים הדברים כאשר החלטות אלה מבוססות על נתונים עובדתיים ועל ראיות שנאספו במהלכה של החקירה, שאז בית-משפט זה יתערב בהחלטות הרשות אך במקרים נדירים (בג"צ 223/88 עו"ד שפטל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד מג(4) 356, 367; בג"צ 2534/97 ח"כ יהב ואח' נ' פרקליטת המדינה ואח', פ"ד נא(3) 1, 31). טענותיו של העותר אינו מצביעות – אף לא לכאורה – על פגם מן הסוג המצדיק לסטות מהלכה זו. כמעט מיותר לציין, כי ההזדמנות להשמיע את השגותיו תהיה לעותר במסגרת ההליך המתנהל נגדו, או – במידה ויורשע בדינו – בפני ערכאת הערעור.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ד בטבת התשס"ז (4.1.2007).