סעיד אבו פיאד נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופט א' ריבלין:

העותר מבקש כי מכשיר טלפון נייד שנתפס בכליו, עם מעצרו ביום 22.9.99, יוחזר לרשותו - זאת מאחר וכתב האישום, שהוגש כנגדו, לא מייחס לו, לטענתו, אישום של גניבת המכשיר. עוד הוא טוען כי בכוונת המשטרה למכור מכשיר זה. מנוסח העתירה לא ברור אם ניתן בעניינו צו לתפיסת המכשיר לפי הוראות סעיפים 34-36 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) [תשכ"ט1969-] (להלן: הפקודה), או שמא ניתן צו חילוט לפי סעיף 39 לפקודה.

כך או כך, עומדת לעותר זכות ערר לפי הוראת סעיף 38א לפקודה, או זכות ערעור אם ניתן צו חילוט כחלק מגזר הדין. משכך, יש לדחות את העתירה על הסף, שכן קיים לעותר סעד חלופי הקבוע בחוק.

ראוי כי שלטונות כלא נפחא, בו כלוא העותר, יבהירו לו משמעות פסק-דין זה ויעמידו אותו על זכותו להגשת ערר או ערעור בעניינו לבית המשפט המוסמך.

העתירה נדחית.

ניתן היום, א' באדר ב' תש"ס (8.3.2000).