מחאמיד סובלה ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי תוענק אזרחות ישראלית לעותר 1 (להלן: העותר) שהינו תושב האזור וזאת במסגרת הליך של איחוד משפחות. עתירה קודמת שהוגשה באותו עניין (בג"ץ 8117/02) נמחקה לבקשת העותרים.

2.העותרת 2 (להלן: העותרת) אזרחית ישראל, נישאה לעותר והגישה בשנת 2002 בקשה לאיחוד משפחות. הבקשה סורבה ועל כך מלינים העותרים תוך שהם טוענים, בין היתר, כי נפגעת זכותם לחיי משפחה.

3.מעיון בתיק העתירה הראשונה אליו הפנו העותרים עולה כי הבקשה לאיחוד משפחות הוגשה על ידי העותרים ביום 21.8.2002 דהיינו לאחר החלטת ממשלה מס' 1813 מיום 12.5.2002 ובטרם נכנס לתוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: החוק). ואולם, כפי שנקבע זה לא מכבר "על עניינם של מי שביקשו להגיש בקשה בתקופת הביניים, קרי – בזמן שבין מתן החלטת הממשלה לבין כניסת החוק לתוקפו – חלות הוראות החוק במישרין" (בג"ץ 4022/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים (מיום 11.1.2007) והאסמכתאות שם).

4.על כן, דין העתירה להדחות על הסף. על פי הוראות החוק, החלות במישרין על בקשת העותר, לא תוענק אזרחות ולא יוענק רישיון לישיבת קבע בישראל לתושב האזור בתקופת תוקפו של החוק, למעט חריגים המנויים בחוק. העותר אינו בא בגדרי אותם חריגים ועל כן אין מקום להתערבותנו בהחלטת המשיב (ראו: בג"ץ 10001/03 סבית נ' השר לביטחון פנים (מיום 26.3.2007); בג"ץ 5650/06 עדאל נ' שר הפנים (מיום 19.9.2006)). באשר לטענות העותרים על הפגיעה בזכותם לחיי משפחה הרי שטענות אלו וכן טענות נוספות הועלו במסגרת העתירות העקרוניות בעניין חוקתיות החוק והרכב מורחב של בית משפט זה דחה את אותן עתירות (בג"ץ 7052/03 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (מיום 14.5.2006)). יצויין, כי לפני בית משפט זה תלויה ועומדת עתירה נוספת בעניין חוקתיות החוק (בג"ץ 466/07). אם תתקבל בהליך שם החלטה אשר תשנה את המצב המשפטי או אם יחול שינוי אשר יביא את עניינם של העותרים אל גדר אחד החריגים המנויים בחוק הקיים שמורה זכותם של העותרים לשוב ולפנות אל המשיב ולאחר מכן אף לבית משפט זה, אם תהא בידיהם עילה לעשות כן.

5.העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא נתבקשה תגובה לא יעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג ניסן, תשס"ז (1.4.2007).