דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

FINGAD SHIPPING LIMITED ואח' נ' מנהל אגף הספנות והנמלים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 1397/00 ניתן ביום 15 באוקטובר 2001.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

העותרות ישלמו הוצאות-משפט בסכום כולל של 30,000 ש"ח, מחציתו למשיבים 2-1 ומחציתו למשיב 3.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 15 באוקטובר 2001.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 1397/00
נפתח
2000
ניתן
15 באוקטובר 2001
משך
3 עמודים

ההרכב

  • דליה דורנר
  • יעקב טירקל
  • אדמונד לוי

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 1397/00 FINGAD SHIPPING LIMITED ואח' נ' מנהל אגף הספנות והנמלים ואח' (15.10.2001)

הנוסח המלא של פסק הדין.

ב בית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"ץ 1397/00

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר · כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופט א' א' לוי · העותר

ות: 1. FINGAD SHIPPING LIMITED · 2. ספרינטר גדות ים · בע"מ

נגד

המשיבים: 1. מנהל אגף הספנות והנמלים · 2. המפקח על הימאים · 3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף · לאיגוד מקצועי - האיגוד הארצי לקציני-ים · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: כ"ח בתשרי תשס"ב (15.10.01) · בשם · העותר

ות: עו"ד דן סלע · בשם · המשיבים

2-1: עו"ד דנה בריסקמן · בשם · המשיב 3: עו"ד אפרים גלסברג

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותרת 1, חברה זרה (להלן גם: החברה הזרה) שבבעלותה מיכלית הכימיקלים “Chemical Sprinter”, הרשומה במרשם האניות של מדינת מאלטה; והעותרת 2, חברה ישראלית (להלן גם: החברה הישראלית), שהיא בעלת השליטה במיכלית, מבקשות בעתירה שבפנינו כי נצהיר שהוראות חוק הספנות (ימאים), תשל"ג1973- (להלן: חוק הימאים) והתקנות שהותקנו על-פיו אינן חלות על החברה הזרה ועל המיכלית. משמעות דרישת העותרות היא, כי הרשויות אינן מוסמכות לעכב את המיכלית בעת שזו פוקדת נמלי-ים בישראל, כדי לכפות את חובת ציווּתה באנשי-צוות ישראליים, כמתחייב מן התחיקה האמורה. טענת העותרות היא, כי הוראות חוק הימאים והתקנות על-פיו חלות על החברה הישראלית בלבד, ואילו את המיכלית, שהיא רכוש החברה הזרה שאינה כפופה לדין הישראלי, אין הרשויות מוסמכות לעכב.

אין חולק כי חוק הימאים והתקנות על-פיו אינם חלים על החברה הזרה. השאלה שבפנינו היא, האם הוראות אלו חלות על כלי-שיט שבבעלות זרה, אשר מצוי בשליטת תאגיד ישראלי.

הסמכות לעכב כלי-שיט שאינו מצוּוָת כנדרש בתחיקה, מעוגנת בתקנה 8(ב) לתקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות ישראליות בצוות ישראלי) (הוראת שעה), תש"ס1999- (להלן: תקנות הציוות). ואילו תקנה 7א(א) לתקנות הציוות, על-פי לשונה, מחילה את חוק הימאים ואת תקנות הציוות על תאגיד ישראלי בעל שליטה בכלי-שיט שבבעלות זרה "כאילו היה כלי השיט רשום בישראל".

הפירוש שמציעות העותרות, שבגדרו תקנה 7א(א) לתקנות הציוות קובעת אך את האחריות של בעל השליטה עצמו, אך אינה תופסת לגבי כלי-השיט שבבעלות זרה, אינו יכול להתקבל. שכן, פירוש זה חותר תחת תכליתה של תקנה 7א(א) לתקנות הציוות - למנוע מתאגידים ישראליים להתחמק מקיום הוראות תקנות הציוות בדרך של רישום כלי-שיט שבשליטתם מחוץ לישראל. פירושן של העותרות מונע אף את האפשרות לעכב את כלי-השיט, שהיא הדרך האפקטיבית ליישום תקנות הציוות. שליטתו של התאגיד הישראלי בכלי-השיט הזר היא זו שמחייבת אותו לצוותו בצוות ישראלי, ואף מאפשרת לרשויות לאכוף חובה זו על-ידי עיכוב כלי-השיט.

אשר-על-כן, העתירה נדחית.

העותרות ישלמו הוצאות-משפט בסכום כולל של 30,000 ש"ח, מחציתו למשיבים 2-1 ומחציתו למשיב 3.

ניתן היום, כ"ח בתשרי תשס"ב (15.10.01).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים