Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

FINGAD SHIPPING LIMITED ואח' נ' מנהל אגף הספנות והנמלים ואח'

HCJ 1397/00 was decided on 15 October 2001.

The court's decision, in its own words.

העותרות ישלמו הוצאות-משפט בסכום כולל של 30,000 ש"ח, מחציתו למשיבים 2-1 ומחציתו למשיב 3.

3 justices heard the case, and the ruling came on 15 October 2001.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 1397/00
Opened
2000
Decided
15 October 2001
Length
3 pages

The panel

  • דליה דורנר
  • יעקב טירקל
  • אדמונד לוי

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 1397/00 FINGAD SHIPPING LIMITED ואח' נ' מנהל אגף הספנות והנמלים ואח' (15.10.2001)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"ץ 1397/00

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר · כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופט א' א' לוי · העותר

ות: 1. FINGAD SHIPPING LIMITED · 2. ספרינטר גדות ים · בע"מ

נגד

המשיבים: 1. מנהל אגף הספנות והנמלים · 2. המפקח על הימאים · 3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף · לאיגוד מקצועי - האיגוד הארצי לקציני-ים · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: כ"ח בתשרי תשס"ב (15.10.01) · בשם · העותר

ות: עו"ד דן סלע · בשם · המשיבים

2-1: עו"ד דנה בריסקמן · בשם · המשיב 3: עו"ד אפרים גלסברג

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותרת 1, חברה זרה (להלן גם: החברה הזרה) שבבעלותה מיכלית הכימיקלים “Chemical Sprinter”, הרשומה במרשם האניות של מדינת מאלטה; והעותרת 2, חברה ישראלית (להלן גם: החברה הישראלית), שהיא בעלת השליטה במיכלית, מבקשות בעתירה שבפנינו כי נצהיר שהוראות חוק הספנות (ימאים), תשל"ג1973- (להלן: חוק הימאים) והתקנות שהותקנו על-פיו אינן חלות על החברה הזרה ועל המיכלית. משמעות דרישת העותרות היא, כי הרשויות אינן מוסמכות לעכב את המיכלית בעת שזו פוקדת נמלי-ים בישראל, כדי לכפות את חובת ציווּתה באנשי-צוות ישראליים, כמתחייב מן התחיקה האמורה. טענת העותרות היא, כי הוראות חוק הימאים והתקנות על-פיו חלות על החברה הישראלית בלבד, ואילו את המיכלית, שהיא רכוש החברה הזרה שאינה כפופה לדין הישראלי, אין הרשויות מוסמכות לעכב.

אין חולק כי חוק הימאים והתקנות על-פיו אינם חלים על החברה הזרה. השאלה שבפנינו היא, האם הוראות אלו חלות על כלי-שיט שבבעלות זרה, אשר מצוי בשליטת תאגיד ישראלי.

הסמכות לעכב כלי-שיט שאינו מצוּוָת כנדרש בתחיקה, מעוגנת בתקנה 8(ב) לתקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות ישראליות בצוות ישראלי) (הוראת שעה), תש"ס1999- (להלן: תקנות הציוות). ואילו תקנה 7א(א) לתקנות הציוות, על-פי לשונה, מחילה את חוק הימאים ואת תקנות הציוות על תאגיד ישראלי בעל שליטה בכלי-שיט שבבעלות זרה "כאילו היה כלי השיט רשום בישראל".

הפירוש שמציעות העותרות, שבגדרו תקנה 7א(א) לתקנות הציוות קובעת אך את האחריות של בעל השליטה עצמו, אך אינה תופסת לגבי כלי-השיט שבבעלות זרה, אינו יכול להתקבל. שכן, פירוש זה חותר תחת תכליתה של תקנה 7א(א) לתקנות הציוות - למנוע מתאגידים ישראליים להתחמק מקיום הוראות תקנות הציוות בדרך של רישום כלי-שיט שבשליטתם מחוץ לישראל. פירושן של העותרות מונע אף את האפשרות לעכב את כלי-השיט, שהיא הדרך האפקטיבית ליישום תקנות הציוות. שליטתו של התאגיד הישראלי בכלי-השיט הזר היא זו שמחייבת אותו לצוותו בצוות ישראלי, ואף מאפשרת לרשויות לאכוף חובה זו על-ידי עיכוב כלי-השיט.

אשר-על-כן, העתירה נדחית.

העותרות ישלמו הוצאות-משפט בסכום כולל של 30,000 ש"ח, מחציתו למשיבים 2-1 ומחציתו למשיב 3.

ניתן היום, כ"ח בתשרי תשס"ב (15.10.01).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools