עמר אורן נ' מדינת ישראל

פסק-דין

ב בית-המשפט העליון

רע"ב 1639/02

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי

ה מבקש: אורן עמר

נגד

המשיב ה: מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 19.2.02 בעע"א 3041/01 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי

תאריך הישיבה: י"ז בסיוון תשס"ב (28.5.02)

בשם המבקש: עו"ד מרדכי יוסף

בשם המשיב ה: עו"ד שרון רוטשנקר

החלטה

השופטת ד' דורנר:

המבקש נידון לעונש מאסר של שישה חודשים, ונקבע כי יתאפשר למבקש לרצות עונש זה בעבודות שירות. המבקש לא ביצע עבודות אלו כנדרש. או אז, לאחר שניתנו לו מספר הזדמנויות, שבכללן אף שונה מקום ביצוע העבודות, החליט נציב שירות בתי-הסוהר להפסיק את עבודות השירות ולהעביר את המבקש לרצות את יתרת עונשו - 43 ימים - בבית-הסוהר.

ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי כנגד החלטה זו נדחה, ומכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו.

לא מצאנו בטענות בא-כוח המבקש, עורך-הדין מוטי יוסף, אשר טען למרשו כל שניתן היה לטעון, עילה למתן רשות ערעור. בענייננו לא מתעוררת שאלה משפטית כללית, ואף לגוף העניין, ברור כי לא נגרם למבקש עיוות-דין.

הבקשה נדחית.

העורר יתייצב לריצוי עונשו בבית-משפט השלום בבאר-שבע בתאריך 9.6.02 עד לשעה 12:00.

ניתנה היום, י"ז בסיוון תשס"ב (28.5.02).