מועצה מקומית אזעיים ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

עתירה זו עניינה שער בגדר הביטחון שהוקם באיזור הכפר א-זעיים המצוי בשטח B, בכביש המוביל מכיוון ירושלים לכפר, לאחר שהכביש היה פתוח לפני כן. בשלב מסוים הודיעה המדינה (19.4.15) כי בכוונתה לסגור את השער רק במקרה של צורך בטחוני דחוף, אך לימים (הודעה מ-12.5.15) הוחלט על-ידי מפקד מחוז ירושלים של המשטרה, על דעת המפקד הצבאי באיו"ש, לסגור את השער מטעמי ביטחון נוכח פגיעה בשוטרי מג"ב שם, ולאפשר פתיחתו במשך ארבע שעות ביום (אחת בבוקר ושלוש אחר הצהריים). משמעות הדבר היא אי נוחות מסוימת לתושבי ירושלים הבאים לכפר, שכן בשעות הסגירה עליהם להוסיף כ-10 ק"מ וכעשר דקות לנסיעה (אף כי לא לעבור דרך מחסומים).

בהחלטה מיום 16.7.15, בדיון ראשון, ביקשנו את המשיבים לבחון אם ניתן להמשיך במצב שקדם להודעה מ- 12.5.15, קרי, סגירה רק במקרי צורך בטחוני ולפרק זמן קצוב. כן דובר על גמישות בימי חגים.

הנושא הובא בפני הגורמים הרלבנטיים בראשות מפקד מחוז ירושלים ובהודעה מ- 16.8.15, על דעת מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, נמסר כי יש נכונות לפתיחת השער לשמונה שעות במהלך היום, ותוך מתן שיקול דעת לגורמים בשטח הן – מזה –להקלות ארעיות לפי בקשות ספציפיות של האוכלוסיה, והן – מזה – לסגירה מידית לצורך בטחון. נמסר כי הסדר זה יהיה לשנה ואז ייבחן מחדש. המשיבים סבורים כי רוב השימוש בכביש אינו נעשה על-ידי תושבי היישוב, וכן מדגישים כי השער מהוה חלק מגדר הביטחון העוטפת את ירושלים.

העותרים מטעימים כי לדעתם השער מכביד יתר על המידה על התושבים, כי קיומו גורם לסכנות של תאונות, וכי יש ליישוב א-זעיים ייחוד בהיותו מבודד, ועל כן ניתן למצוא חלופות שונות להסדר הקיים.

שמענו את הצדדים בדיון שני, וסבורים אנו כי לעת הזאת, גם בהתחשב בנסיבות הבטחוניות הקיימות עתה אך עוד לפני כן, אין למצוא אי סבירות בהכרעת המשיבים, שכאמור העמידו עתה את שעות הפתיחה על שמונה שעות (במפוצל), ונכונים – תוך קשר בין מועצת היישוב למת"ק – לשנות למקרים ספציפיים, בכפוף לצרכי הביטחון. בנסיבות נראה לנו כי ההסדר, שתוקפו לשנה מיום 16.8.15 (מועד הודעת המשיבים), צריך להיבחן בשטח; אנו יוצאים מהנחה שבחגי האוכלוסיה הרלבנטית תינקט גמישות מיוחדת בשעות הפתיחה.

אשר לבחינה בתום שנה, ככל שיוחלט על גישה שיש בה החמרה מבחינת התושבים –ואנו מקוים שלא יהא בכך צורך –תימסר הודעה של שלושים יום מראש, כדי לאפשר להעמיד את הדברים לביקורת שיפוטית.

בנתון לכך נמחקת העתירה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בחשון התשע"ו (21.10.2015).