למיה איסמאעיל עבד רבו אלשלאלדה ואח' נ' מפקד חטיבת בנימין ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותרת הינה תושבת סעיר ליד חברון באיזור הרשות הפלשתינאית. היא מחזיקה בתעודת זהות של הרשות. העותר הינו אזרח ירדני. הוא נכנס לאיזור יהודה ושומרון ביום 17.2.00 על סמך רשיון ביקור שניתן לו. ביום 30.8.00 נישאו העותר והעותרת זה לזו ולטענתם, הגישו בסמוך לכך לרשות הפלשתינאית בקשה לאיחוד משפחות אך לא קבלו תשובה.

2.עתירה זו הוגשה לאחר שהתברר לעותרים כי קים צו גירוש כנגד העותר מן הטעם שהוא שוהה בשטחים ללא היתר. מטרת העתירה לאשר את בקשת העותרים לאיחוד משפחות להעניק לו אשרה ורשיון ישיבת קבע בתחום הרשות הפלשתינאית, ולהורות על רישומו כתושב הרשות הפלשתינאית.

3.מהודעת פרקליטות המדינה מיום 14.3.03 עולים שני אלה:

ראשית, ביום 6.3.03 גורש העותר מאיזור יו"ש לירדן. שנית, בקשה לאיחוד משפחות על שם העותר מעולם לא הועברה על ידי הרשות הפלשתינאית לידי ישראל. יתר על כן, מאז אוקטובר 2000 חדלה ישראל לטפל בבקשות לאיחוד משפחות המתייחסות לאיזור יהודה ושומרון נוכח העימות האלים המתרחש באיזור, ולאור המציאות המדינית-בטחונית השוררת בו.

4.לאור הדברים העולים מהודעת הפרקליטות נראה כי העתירה נתייתרה ויש למחוק אותה על הסף. מאחר שהעותר גורש לירדן אין עוד מקום לבירור העתירה ככל שהיא נוגעת למניעת גירושו. לענין העתירה לגופה – בית משפט זה לא התערב בעבר במדיניות הממשלה שלא לדון בשלב זה בבקשות איחוד משפחות הנוגעות לאיזור הנשלט על ידי הרשות הפלשתינאית לאור המציאות הבטחונית – מדינית בשטח (השווה בג"צ 5957/02 אעתדאל נ' מפקד חטיבת בנימין ואח' מיום 26.8.02). אין מקום כי נתערב במדיניות המשיבים גם במקרה שלפנינו.

מטעמים אלה, דין העתירה להידחות על הסף. את בקשת בא כוח העותרים להחזר האגרה ששולמה בתיק יש להפנות לרשם בית המשפט העליון.

ניתנה היום, ד' בניסן תשס"ג (6.4.03).