שלמה עמר נ' מאל מור השכרת רכב וליסינג בע"מ

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.העתירה מתארת, באופן עמום, הליך משפטי שהתנהל בעקבות תאונת דרכים. ככל שניתן להבין, העותר, באמצעות מיופה כוח שאינו עורך דין, מלין על כך שתמונות מן האירוע לא הוגשו במסגרת ההליכים המשפטיים. העותר הוסיף כי פסק הדין שפורסם במאגר משפטי מסחרי הוא "בכלל לא כמו פסק דין שניתן בפועל"; העותר תמה מדוע בית המשפט המחוזי העלה ספקות לגבי כשרות ייצוגו של המערער; וכן שאל מדוע פסק הדין ה"ראשוני" ניתן בהיעדרו של הנתבע.

2.דין העתירה להידחות, גם משום שקשה להבין מהי התשתית העובדתית ומהי התשתית המשפטית העומדת בבסיסה, אך בעיקר מן הטעם ש" בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, למעט מקרים חריגים שבחריגים" (בג"ץ 834/18 תמרי נ' בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (30.1.2018)). למעשה, רק לאחרונה דנתי בבקשתו של העותר לרשות ערעור "בגלגול שלישי", המושתתת על אותו אירוע העומ ד בבסיס העתירה דנא. הבקשה לרשות ערעור נדחתה, תוך פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה (רע"א 951/18 עמר נ' מאל-מור השכרת רכב וליסינג בע"מ (25.2.2018)).

3.העתירה נדחית אפוא.

העותר ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, ה' בניסן התשע"ח (21.3.2018).