Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

מקסים סוסלנסקי נ' משרד הפנים

HCJ 2353/12 was decided on 14 February 2013.

The court's decision, in its own words.

העותר קיבל בשעתו, ככל הנראה בטעות בנציגות ישראל בקייב, דרכון ישראלי, וזאת הגם שאינו זכאי לאזרחות מכוח חוק האזרחות שכן אביו קיבל אזרחות ישראלית ב-1993, כתשע שנים לאחר לידת העותר ב-1984. העותר טוען בעיקר, כי ביטול דרכונו לא היה כדין. אכן אין חולק – גם לא המשיב – כי לשם צעד של ביטול דרכון יש לפעול תוך מתן שימוע. ואולם, בפועל אין בפי העותר טענה מהותית, שהיתה יכולה לעמוד לו בנושא זה. הואיל והעותר לפי טענתו הוא בן לאזרח ישראלי שעלה מכוח שבות, בידו לפנות בבקשת אזרחות לפי חוק השבות, דבר שלא עשה. בנסיבות יינתן לעותר רשיון ישיבת ארעי א/5 למשך 60 ימים, ככל שיפנה תוך השבוע הקרוב ללשכת פתח תקוה של רשות האוכלוסין. בתוך 15 יום מהיום יגיש העותר בקשה לתעודת עולה בלשכת רישום האוכלוסין תוך המצאת תעודת הלידה, המקורית לטענתו, כן ישתף פעולה ככל הנדרש לפי בקשת הרשויות. החלטה בבקשתו תתקבל במהלך 60 הימים הנזכרים. אשתו ובתו יקבלו לתקופה זו רשיון ישיבה מסוג ב/2. בכפוף לכך נמחקת העתירה בלא צו להוצאות, תוך שנשוב ונעיר כי על המשיב להדריך את עובדיו שביטול דרכון מחייב שימוע.

3 justices heard the case, and the ruling came on 14 February 2013.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 2353/12
Opened
2012
Decided
14 February 2013
Length
2 pages

The panel

  • א' רובינשטיין
  • א' חיות
  • נ' סולברג

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 2353/12 מקסים סוסלנסקי נ' משרד הפנים (14.2.2013)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 2353/12

לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופטת א' חיות · כבוד השופט נ' סולברג

העותר: מקסים סוסלנסקי

נגד

המשיב: משרד הפנים · עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: ד' באדר התשע"ג (14.2.13)

בשם העותר: עו"ד אנסטסיה סהר-שבצוק

בשם המשיב: עו"ד יצחק ברט

פסק-דין

העותר קיבל בשעתו, ככל הנראה בטעות בנציגות ישראל בקייב, דרכון ישראלי, וזאת הגם שאינו זכאי לאזרחות מכוח חוק האזרחות שכן אביו קיבל אזרחות ישראלית ב-1993, כתשע שנים לאחר לידת העותר ב-1984. העותר טוען בעיקר, כי ביטול דרכונו לא היה כדין. אכן אין חולק – גם לא המשיב – כי לשם צעד של ביטול דרכון יש לפעול תוך מתן שימוע. ואולם, בפועל אין בפי העותר טענה מהותית, שהיתה יכולה לעמוד לו בנושא זה. הואיל והעותר לפי טענתו הוא בן לאזרח ישראלי שעלה מכוח שבות, בידו לפנות בבקשת אזרחות לפי חוק השבות, דבר שלא עשה. בנסיבות יינתן לעותר רשיון ישיבת ארעי א/5 למשך 60 ימים, ככל שיפנה תוך השבוע הקרוב ללשכת פתח תקוה של רשות האוכלוסין. בתוך 15 יום מהיום יגיש העותר בקשה לתעודת עולה בלשכת רישום האוכלוסין תוך המצאת תעודת הלידה, המקורית לטענתו, כן ישתף פעולה ככל הנדרש לפי בקשת הרשויות. החלטה בבקשתו תתקבל במהלך 60 הימים הנזכרים. אשתו ובתו יקבלו לתקופה זו רשיון ישיבה מסוג ב/2. בכפוף לכך נמחקת העתירה בלא צו להוצאות, תוך שנשוב ונעיר כי על המשיב להדריך את עובדיו שביטול דרכון מחייב שימוע.

ניתן היום, ד' באדר תשע"ג (14.2.13).

שופטשופטתשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools