עמותת עם חופשי נ' עיריית חולון

פסק-דין

השופט א' מצא:

עניינה של עתירה זו, שעם הגשתה הוצא בה צו-על-תנאי, בטענת העותרים, כי המשיבים (עיריית חולון וראש העירייה) אינם פועלים לגביית חובות בגין צריכת מים מאת בתי הכנסת בעיר חולון. לטענת העותרים, עקב מחדלם של המשיבים להפעיל את סמכויות הגבייה הנתונות להם, צברו בתי הכנסת בעיר חובות בסכומים ניכרים. בעתירתם ביקשו העותרים, כי בית המשפט יורה למשיבים לפעול בכל האמצעים החוקיים לגביית החובות מבתי הכנסת.

בתצהיר התשובה מטעמם הודו המשיבים, כי במשך שנים ארוכות לא פעלה העירייה נגד בתי הכנסת ולא גבתה מהם אגרות מים וביוב, וכי חובם של בתי הכנסת בגין אגרות אלו הגיע, בסוף שנת 2000, לסכום כולל של כ2.4- מיליון ש"ח. את הימנעותם מנקיטת אמצעים לגביית חוב זה הסבירו המשיבים בכך שעל-פי סעיף 12 לחוק העזר, המסדיר את נושא האגרות הנדונות, מוסמכת מועצת העירייה להפחית כל אגרה או תשלום אחר המגיעים לפיו, בין היתר, "אם החייב בהם הוא מוסד צדקה, דת, חינוך, תרבות, אמנות או ספורט".

בטיעונו לפנינו הודה בא-כוחם המלומד של המשיבים, כי מועצת העירייה מעולם לא החליטה לפטור את בתי הכנסת בעיר מתשלום האגרות הנדונות או להפחיתן. אדרבה, מאז ומתמיד שלחה העירייה לבתי הכנסת הודעות על חיובם באגרות מים וביוב, אלא שכנגד בתי כנסת שלא סילקו את חובם על-פי אותן הודעות, נמנעה העירייה מנקיטת פעולות גבייה. מהודייה זו נובע, כי שאלת קיומה של סמכות מועצת העירייה לפטור את בתי הכנסת מחובת תשלום אגרות מים - שעליה סמכו המשיבים את תשובתם לעתירה - אינה צריכה לפנים כלל. עם זאת, ועל יסוד בירורים שערך לקראת מועד הדיון בהתנגדות לצו-על-תנאי, הניח בא-כוח המשיבים את דעתנו, כי העירייה פועלת לגביית המגיע מבתי הכנסת בעיר בגין חיובים שוטפים באגרות מים וביוב. כן הצהיר, כי מכאן ואילך יפעלו המשיבים, במסגרת הסמכויות הנתונות להם, גם לגביית חובות העבר.

בנסיבות אלו החלטנו לעשות צו מוחלט, המורה למשיבים לפעול - ברוח הצהרת בא-כוחם לפנינו - לגביית החובות בגין אגרות מים וביוב מבתי הכנסת בעיר חולון. המשיבה 1 תשלם לעותרים הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 7,500 ש"ח.

ש ופט

השופט א' א' לוי:

אני מסכים.

ש ופט

השופטת מ' נאור:

אני מסכימה.

ש ופטת

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' מצא.

ניתן היום, כ' בחשון תשס"ב (6.11.01).