אריאדנה ג'ובה מארטי ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון ואח'

פסק-דין

העתירה שלפנינו הוגשה בשמן של שתי עותרות, אזרחיות זרות, אשר בפברואר 2010 נעצרו ברמאללה, המצויה בשטח A, הועברו לישראל והוחלט להרחיקן מישראל והן אכן עזבו את הארץ, באשר נכנסו למדינה באשרת תייר שתוקפה פג, ונכנסו לאזור ששהו בו חודשים רבים ולטענת המשיב שלא כדין.

ליבה של העתירה בטענת באי-כוח העותרות כי הוצאתן על ידי כוח מטעם המשיב ממקום מושבן ברמאללה נעשתה שלא כדין וכי למפקד הצבאי אין סמכות לפעול בשטח A ולהוציא מתוכו ב"כפייה" את השוהה בו, בשים לב לכך שהשטח מנוהל כיום בידי הרשות הפלשתינית שבידה הסמכויות המנהליות והאזרחיות באזור. המשיב מבסס את סמכות כוח צה"ל להיכנס לאזור, לרבות אזור A, על הסמכות הכללית השיורית והרחבה, המצויה בסעיף 6ב של מנשר מס' 7 של המפקד הצבאי משנת 1995. כנגד ההסתמכות על סמכות רחבה זו מעלים באי-כוח העותרות טענות שונות. זהו, אפוא, הרקע לעתירה.

אנו סבורים כי העתירה שלפנינו התייתרה כיום באשר בנתונים הקיימים היא הפכה לתיאורטית. העותרות אינן שוהות עוד לא בישראל ולא באזור, והמשיב הודיע כי עליהן להגיש בקשה לאשרה אם יבקשו להיכנס פעם נוספת, ואם תוגש בקשה כזו היא תישקל. נוכח זאת לא ראינו מקום לדון בטענותיהן של העותרות לגוף העתירה. יצוין עם זאת כי אם אכן נותרה סמכות רחבה בידי המשיב, להיכנס לאזור ולכאורה כך הדבר, מן הראוי היה שהמשיב יגדיר בהנחיה או בהוראות או כללים מהן הנסיבות שלשיטתו מצדיקות שימוש בסמכות הנתונה בידיו. נוכח היוותרותן של השאלות כשאלות תיאורטיות לא נכריע בהן לעת הזו, ודין העתירה להימחק.

ניתן היום, י"ז בחשון התשע"א (25.10.2010), בפני

באי-כוח הצדדים.