בנימין עובדיה נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותר, יליד שנת 1961, שרת בצה"ל עד לחודש פברואר 2005, ולאחר שלקה בבריאותו השתחרר בדרגת רב-סרן. במועד הפרישה לא היה זכאי העותר לגמלה, ועל כן החליט הצבא ללכת לקראתו ולראות בו כמי שפוטר כדי לאפשר לו לזכות בגמלה. הצבא היה מוכן לבדוק אפשרות נוספת לפרישת העותר - מחמת נכות, אולם נטען כי תהליך זה לא מוצה מאחר והעותר לא ביצע חלק מהבדיקות אותן נתבקש לבצע.

בעתירה שבפנינו, שהוגשה שלוש שנים לאחר פרישתו של העותר מהשירות הצבאי, הוא מבקש כי יוזמן לוועדה לפרישה מטעמים רפואיים, ולכך אין בידנו להיעתר. ראשית, עתירה זו הוגשה בשיהוי ניכר, ונראה כי יש ממש בטענת המשיבה כי לא ניתן היום לשחזר את מצבו הרפואי של העותר ערב פרישתו מן השירות. שנית, וזה העיקר, בחודש טבת התשס"ד (ינואר 2004) נשלח ממפקדת קצין רפואה ראשי מכתב ליחידתו של העותר (ראו מש/3), בו נאמר כי יש להבהיר לו שעליו להקפיד ולבצע את כל הבדיקות, כדי למצות את האפשרות של פרישה מחמת נכות. ברם, משהוזמן העותר לראיון בחודש ניסן התשס"ד (מרץ 2004), הוא הודיע כי הוא מבקש לפרוש מיידית בפרישה רגילה ולא פרישה רפואית (ראו מש/4), וכך היה. נוכח ראיות מנהליות אלו, באמינותן לא ראינו מקום לפקפק, שוב אין מנוס מדחיית העתירה, וכך אנו עושים.

ניתן היום, ג' באדר תש"ע (17.2.10).