גומא לוין נ' המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ואח'

פסק-דין

1.עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא תתמלאנה בקשותיו של העותר, ואלו הן בקצרה: "בקשת 'סליחה' רשמית"; קבלת התחייבות ממדינת ישראל ומהמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד) כי לא יבוצעו לעולם "פשעי שטיפת מוח ופשעים דומים להם"; קבלת פיצוי כספי עבור העותר ועבור קורבנות אחרים; מאסר האנשים ששיתפו פעולה עם המוסד בעשיית "פשעי שטיפת מוח"; פירוקו לאלתר וללא דיחוי של המוסד. כמו כן התבקש צו ביניים המורה למשיבים "לחדול מהתנכלויות" וכן התבקש "צו הרחקה והגנה" המופנה אל המוסד "על גרורותיו השונות".

2.בכתב העתירה מפורטים אירועים מאירועים שונים כאשר טענתו העיקרית של העותר היא כי בשנת 2009 הוא נפגע "מפשע אשר כרוך היה בסימום ובאינפוזיה לתוך עצם השוק ברגל השמאלית. פשע זה בוצע בידי תלמידים לרפואה באוניברסיטת דרבצן שבהונגריה... תלמידים אלה היו קשורים למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים". האירועים השונים מפורטים ללא תשתית ראייתית בסיסית רלוונטית, ואף לא ברור כיצד העובדות הנטענות בעתירה קשורות זו לזו. הפונה לבית המשפט הגבוה לצדק נדרש להציג מקרה קונקרטי ולבסס את עתירתו על נתונים עובדתיים מוצקים (בג"צ 7667/11 פלד נ' נציב שב"ס (ניתן ביום 5.2.12)) וזאת לא נעשה בעתירה דנן. בנוסף, הסעדים המבוקשים בעתירה הם מרחיקי לכת וכוללניים מאוד, אולם העותר לא הניח תשתית משפטית ולו לכאורה המצדיקה את קבלתם. העתירה מעוררת תמיהה, ועל פניו נראה כי אין עילה להתערבותו של בית משפט זה (בג"צ 1677/11 פחימה נ' מפקד מחוז תל אביב (ניתן ביום 2.3.11)).

3.אשר על כן, העתירה, וממילא צו הביניים המבוקש בה, נדחים על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד בניסן תשע"ב (16.4.2012).