טאטור יונס-טייב, עו"ד נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.העתירה שלפנינו מכוונת נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אשר קבעו – שני פסקי הדין – כי לא נפל פגם בהליכי מכרז לבחירת מנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית טורעאן.

2.העתירה מחזיקה כ-67 עמודים, פי ארבעה ויותר מאורכם של שני פסקי הדין הנתקפים בה. דומה שאין טענה שניתן להעלות על הדעת כלפי פסקי הדין, שלא הועלתה בעתירה. דא עקא, כידוע, על מנת שבית משפט זה ידון בהשגות על פסקי הדין של בתי הדין לעבודה, יש צורך לעבור משוכה גבוהה. התערבותו של בית משפט זה בפסקי דין אלו "מצומצמת ושמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, כי נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית; שנית, כי שיקולי צדק מחייבים התערבותו של בית משפט זה בנסיבות העניין. אמת מידה מרכזית להידרשות בית משפט זה לדון בעתירות נגד פסיקת בתי הדין לעבודה היא חשיבותה הציבורית הכללית של הבעיה והשלכות הרוחב שנודעות לה" (בג"ץ 106/16 קוזק נ' ג'י פור אס פתרונות אבטחה בע"מ, פסקה 9 וההפניות שם (12.7.2016)). המגיש עתירה לבית משפט זה על פסקי הדין הללו, שומה עליו בראש ובראשונה לשכנע מה טעם יש לדון בה; העותר לא נהג כן, ולא פרט טיעון סדור בנושא זה. התייחסותו לכך נעשתה זעיר פה זעיר שם, במהלך הרצאת טענותיו המרובות, אולם מרוב עצי העתירה, לא רואים את היער.

3.לפנים משורת הדין ביקשתי מאת העותר להגיש טיעון סדור וממצה בדבר ההצדקה לכך שבית משפט זה ידון בעתירה, על-פי אמות המידה הקבועות בהלכה הפסוקה. עיינתי בטיעון שהגיש העותר, ואולם לא מצאתי כי קיימת הצדקה כאמור.

4.העותר טוען כי פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ניתן באופן לאקוני וללא הנמקה; כי לא נבחן כדבעי חומר הראיות שהגיש; וכי ועדת המכרזים לא מילאה את חובתה המקצועית ופעלה בניגוד לדיני המכרזים. העותר סבור שמדובר בסוגיות עקרוניות, הנוגעות לזכות השוויון ולאינטרס הציבורי, המצדיקות בירור בבית משפט זה. על אף ניסיונו של העותר לשוות לעניינו מימד עקרוני, לא שוכנעתי כי עניינו של העותר מעלה סוגיה עקרונית. אבהיר, כי בית הדין האזורי לעבודה בחן את סבירות החלטת ועדת המכרזים ומצא כי לא נפל פגם בהתנהלותה, כאשר קבעה שהעותר אינו מתאים לתפקיד. בית הדין הארצי מצא כי בית הדין האזורי בחן נכונה את הראיות והעדויות שהוצגו לו, ובצדק קבע שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה. כאשר בשאלה של סבירות עסקינן, קשה מיניה וביה לייחס לבתי הדין "טעות משפטית מהותית", בוודאי כאשר נקודת המוצא היא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים. בנוסף, טענותיו של העותר הנוגעות לשיקולי הצדק המחייבים את התערבותנו, נטענו בעלמא ובאופן כוללני.

5.אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' באייר התשע"ח (23.4.2018).