מוחמד חליל מוחמד בטראן נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יעניקו היתר בניה לבינויים מושא העתירה – בב"ח ח' 267/09, ח' 268/09 וח' 269/09, המצויים בחלקה 14 בגוש 25 מאדמות כפר סובא; וליתן טעם מדוע לא יימנעו מהריסת הבינויים הללו.

לא הוגשה לגבי הבינויים הללו בקשה להיתר למבנה חקלאי לפי תקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים (רישוי בינוי חקלאי) (יהודה ושומרון), התשע"ב-2012; ועל-פי ממצאי תכנון מצויים הבינויים בתחומי אדמות מדינה מוכרזות.

בבקשה מוסכמת נמסר על כוונת העותר להגיש בתוך 60 ימים בקשה להיתר למבנה חקלאי לפי התקנות הנ"ל. ככל שאכן יעשה העותר כן בתוך 60 ימים, ימנעו המשיבים מביצוע צווי ההריסה שהוצאו ביחס לבינויים, וזאת עד 30 ימים לאחר המצאת ההחלטה בבקשה להיתר בינויים חקלאיים לב"כ העותר. נרשמה הבהרת המשיבים כי אין באמור כדי לחייבם לבחון את הבקשה שתוגש לגופה, וזאת ככל שלא יהיה במסמכים שיוגשו על-ידי העותר במסגרת הבקשה להיתר כדי לעמוד בדרישת הסף של הגשת בקשה להיתר, ובפרט מסמכים המעידים על זיקתו של העותר למקרקעין. לדברי המשיבים, הבינויים מצויים בתחום אדמות מדינה מוכרזות, וממילא על העותר לפעול בכל דרך שימצא לנכון להוכחת זיקתו למקרקעין.

הסכמת הצדדים אינה חלה על הריסה שאינה תכנונית, קרי, אם ההריסה תתחייב עקב צרכי לחימה דחופים ומטעמי ביטחון מובהקים. מכיוון שהבניה מושא העתירה בוצעה שלא כדין, על העותר להימנע משינוי המצב הקיים, לרבות הימנעות מביצוע פעולות בינוי במקום, שינוי באיכלוס הבינויים, או כל שינוי בבינויים – לרבות אופן השימוש בהם, וכל זאת טרם הסדרת מעמדם. ככל שהתנאי האמור לא יקויים, תעמוד הקפאת מימוש צווי ההריסה בעינה, התחייבות המשיבים להימנע ממימושם תתבטל מאליה, ויינקטו צעדי אכיפה מינהליים.

לנוכח האמור, ביקשו ב"כ הצדדים להורות על מחיקת העתירה כשכל צד שומר על טענותיו ומבלי נקיטת עמדה באשר לסיכויי בקשת ההיתר למבנה חקלאי.

העתירה נמחקת אפוא בזאת.

הדיון שנקבע ליום 25.4.2018 – מבוטל.

אין צו להוצאות.

החזר האגרה – בהתאם לתקנות.

ניתן היום, ח' באייר התשע"ח (23.4.2018).