נביל חמידאת נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט מ' מזוז:

1.העותר, תושב חברון, עותר כנגד החלטת המשיבים לדחות בקשתו לאשר יציאה לחוץ לארץ. בעתירה נטען, כי העותר הוא סוחר במקצועו, עברו נקי והוא מקיים עסקי מסחר עם לקוחות רבים בישראל, וכי בקשתו סורבה ללא כל נימוק. בעתירתו מבקש הוא להורות למשיבים לחשוף את החומר המודיעיני העומד ביסוד החלטתם, ולקבוע כי החלטתם לסרב לבקשתו היא בלתי סבירה.

2.לעתירה שהוגשה ביום 7.4.2016, צורפה פניית העותר אל המשיבים הנושאת תאריך 7.1.2015 (נראה כי הכוונה לשנת 2016), בה ביקש להתיר לו לנסוע לסין בתחילת חודש מרץ 2016, לשם השתתפות בתצוגה הצפויה להיערך שם, בה מבקש הוא לרכוש מוצרים בהם הוא סוחר. לא צורף לעתירה מענה מאת המשיבים לפנייה זו.

3.בהחלטתי מיום 10.4.2016 הוריתי לעותר לפרט ולצרף את מלוא ההתכתבות בינו לבין המשיבים. במענה להחלטה זו הגיש העותר הודעה בה מסר כי הפנייה האמורה אשר צורפה לעתירה היא פנייתו היחידה אל המשיבים, וכי המענה השלילי נמסר לו טלפונית בלבד.

4.דין העתירה להידחות על הסף בלא צורך בתגובת המשיבים.

אפתח בכך שבקשת העותר עליה נסובה העתירה התייתרה זה מכבר. הבקשה להיתר יציאה לחוץ לארץ התייחסה לנסיעה לסין בראשית מרץ 2016, לתצוגה הצפויה להיערך שם בפרק זמן זה. העתירה הוגשה כאמור רק ב-7.4.2016, בעת שמועד היציאה המבוקש כבר חלף עבר. ככל שהעותר מבקש להציג בעתירתו טענה כללית כנגד מניעת יציאתו לחוץ לארץ, הרי שהדבר מחייב הליך סדור של מיצוי הליכים. אין בידי המבקש להציג טענה כללית כזו על יסוד פנייתו אל המשיבים בהתייחס לנסיעה קונקרטית אשר אינה רלוונטית עוד במועד הגשת העתירה. היה על העותר להפנות אל המשיבים בקשה חדשה, עדכנית, ככל שישנה כזו, ואם היתה הבקשה מסורבת, היה עליו למצות את הליך ההשגה על ההחלטה בהתאם לנוהל החל בענין, טרם הגשת עתירה לבית המשפט.

5.בנסיבות אלה, העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בניסן התשע"ו (21.4.2016).