פרויס הסגיל והדי יו"ר עמותת ביהכ"נ ואח' נ' עו"ד דני בן טובים

פסק-דין

1.העותר הגיש בעבר עתירה כנגד בית הדין הרבני האזורי באשקלון, בה העלה טענות נגד פסק דין שניתן בעניינו (בג"ץ 7090/99).

במסגרת אותה עתירה ביקש העותר לפטור אותו מתשלום אגרה, וכבוד הרשמת דחתה את הבקשה בנימוק שהעתירה הוגשה מבלי שהעותר מיצה את ההליכים שעמדו לרשותו, ובכלל זה הגשתו של ערעור לבית הדין הרבני הגדול (לעניין זה ראה בג"ץ 7/83, ביארס נ' בית הדין הרבני האיזורי חיפה ואח', פ"ד לח(1) 673, 691). משכך, הוסיפה כבוד הרשמת וקבעה, אין העתירה מגלה עילה, ועל כן גם אין לפטור את העותר מתשלום האגרה.

העותר בחר שלא לשלם את האגרה ועתירתו נמחקה, והודעה על כך שוגרה אליו על ידי המשיב, המשמש כאחראי על מדור הבלתי מיוצגים במזכירות בית משפט זה.

2.העותר לא הרים ידיים, והגיש את עתירתו בשנית (בג"ץ 2178/00), וגם הפעם ביקש לפטרו מתשלום אגרה. בקשה זו נדונה גם היא, וכבוד הרשם דחה אותה. אף הפעם לא שילם העותר את האגרה, ועתירתו שבה ונמחקה.

3.עתה מגיש העותר עתירתו זו כנגד עורך-הדין דני בן טובים, בה הוא טוען כי האחרון שיבש את עתירתו.

דין העתירה להדחות על הסף.

המשיב לא דן וממילא גם לא החליט בעתירותיו של העותר, וכל תפקידו הצטמצם לבדיקת תקינות הגשת כתבי בית הדין שהוגשו על ידי העותר בהיותו בלתי מיוצג. כך או כך, העותר לא טרח להבהיר מהם אותם שיבושים אשר הוא מייחס למשיב, ובמצב זה אין מנוס מהמסקנה כי עתירתו אינה מגלה עילה כלשהי, ודינה להידחות.

ניתנה היום, כ"ט בניסן תשס"א (22.4.01).