אופיר עזרן נ' יעקב מקמלאן ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העתירה שבפנינו מכוונת כלפי חיובו של העותר בהוצאות משפט במסגרת התדיינות אזרחית – הן בפסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 30.7.2017 (ת"א 32373-12-12, השופט (כתוארו אז) מ' בורשטין) והן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.1.2018 (ע"א 34238-08-17, השופט א' דראל והשופטות ע' זינגר ו- ח' מאק-קלמנוביץ). בכל אחד מהם חויב העותר, ביחד ולחוד עם בעלי דין נוספים, לשלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקלים. העתירה דנן הוגשה כנגד המשיב 1 וכן כנגד הנהלת בתי המשפט (המשיבה 2), מבלי לצרף את בעלי הדין הנוספים בהתדיינות האזרחית. יצוין כבר עתה כי בקשת רשות ערעור שהגיש העותר יחד עם אותם בעלי דין נדחתה ביום 24.5.2018, ללא חיוב בהוצאות (רע"א 1581/18, השופט (כתוארו אז) נ' הנדל).

2.כארבע שנים לאחר תום ההליך המשפטי המפורט לעיל, פנה העותר בבקשה לביטול חיובו בהוצאות – הן לבית משפט השלום והן לבית המשפט המחוזי. כמו כן, הוא הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטתו של בית משפט זה. בקשות אלו נדחו כולן בהחלטות שיפוטיות. בעתירה נטען כי היא מכוונת לביטול אותן החלטות.

3.דין העתירה להידחות. כידוע, ככלל, בית משפט זה בשבתו כבית משפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של הערכאות השיפוטיות המוסמכות, לרבות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו למשל: בג"ץ 5232/21 לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה (4.8.2021)). זאת ועוד, הגשת עתירה לבית משפט זה אינה מהווה הליך עוקף או "דיון חוזר" בהחלטות שהתקבלו בהליכים אזרחיים זה מכבר, תוך התעלמות מעקרונות יסוד של סופיות הדיון, ושימוש שלא לצורך במשאבי השפיטה העומדים לרשות הציבור.

4.העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא התבקשה תגובה והרבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. אל לעותר להניח שגישה זו תוסיף להיות מיושמת ככל שיוסיף לחזור באותו עניין לערכאות. לא לעולם חוסן.

ניתן היום, י"ד באייר התשפ"ב (15.5.2022).