חברה קדישא גחש"א, שעל ידי הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל-אביב יפו והמחוז נ' עיריית רמת השרון ואח'

פסק-דין

השופטת י' וילנר:

1.בעתירה שלפנינו, מבוקש כי נורה למשיבה 1 (להלן: העירייה) להימנע מגביית היטלי פיתוח עירוניים באמצעות חברות פרטיות. בעתירה נטען, בהתבסס, בעיקרו של דבר, על פסיקתו של בית משפט זה בבג"ץ 4113/13 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' שר הפנים (26.3.2018) (להלן: פסק הדין), כי העירייה נעדרת סמכות לגבות היטלים בדרך זו.

ברקע הדברים - תביעה שהוגשה מטעם העירייה נגד העותרת, לתשלום חוב בגין היטלי פיתוח עירוניים שהליכי הגבייה בעניינו נעשו, לפי הנטען, על-ידי המשיבה 4 – חברה פרטית (ת"א (מחוזי ת"א) 56682-11-16 עירית רמת השרון נ' חברה קדישא גחש"א תל אביב).

2.דין העתירה להידחות על-הסף אף ללא צורך בקבלת תגובה.

בעניין לשכת התיאום נדונה הפרקטיקה שלפיה רשויות מקומיות גובות חובות באמצעות חברות פרטיות, ונקבע שם כי "אין מקום לאפשר לרשויות מקומיות לאצול את סמכויותיהן בתחום הגביה לחברות פרטיות מבלי שהדבר יוסדר בחקיקה מסמיכה מפורטת" (פס' 15). לצד זאת, בשים לב לכך שמדובר בפרקטיקה נמשכת, וכדי שלא "לזעזע" מערכות קיימות, הושעה מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין לתקופה של שנה, כדי לאפשר למדינה לקדם הליכי חקיקה בנושא. בהמשך לכך, הוגשו מספר בקשות לדחיית מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין, ובהחלטה האחרונה מיום 9.6.2022, נדחה המועד עד ליום 31.7.2022. במצב דברים זה, לא היה מקום להגיש את העתירה – המבוססת למעשה על פסק הדין - טרם שהגיע המועד לתחולתו. די באמור כדי לדחות את העתירה על הסף.

למען הסר ספק יובהר, כי אין באמור כדי להביע כל עמדה באשר לתחולתו של פסק הדין, כאשר זה ייכנס לתוקף, על עניינה הקונקרטי של העותרת; ובאשר לשאלה מה ההליך הראוי לבירור טענותיה של העותרת, לאחר כניסתו לתוקף של פסק הדין.

3.סוף דבר: העתירה נדחית על הסף.

משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח בסיון התשפ"ב (27.6.2022).