אנואר אלוחואח ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותר 1, אזרח ישראל, נישא בשנת 1998 לעותרת 2, ילידת חברון והם מתגוררים בעיר לוד עם ארבעת ילדיהם. בסמוך לאחר נישואיהם הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות והבקשה סורבה מן הטעם שהעותר 1 נשוי לאישה אחרת. בשנת 2002 שבו העותרים ופנו למשיב ונמסר להם כי נושא איחוד המשפחות מוקפא וביום 4.6.2007 סורבה בקשתם השלישית מטעמים ביטחוניים. מכאן העתירה, בה מבקשים העותרים כי יינתן לעותרת 2 "מעמד חוקי לאיחוד עם משפחתה" וכן תעודת תושב ארעי, ועוד הם מבקשים כי עד לקבלת מעמד חוקי בישראל או עד למתן הכרעה בעתירה לא ירחיק המשיב את העותרת 2 מישראל.

2.בהחלטה מיום 16.4.2008 התבקשו העותרים להודיע האם נוכח הוראת פרט 12(2) ו-(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 עומדים הם על העתירה, ובהתאם לכך הגישו העותרים בקשה להעברת העתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז.

3.כידוע, העובדה כי קיים סעד חלופי בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים אין בה כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק. משכך, אין מקום כי הדיון בעתירה יועבר לבית המשפט לעניינים מינהליים ודין העתירה להימחק (ראו: בג"ץ 2512/08 אבו סלם נ' משרד הפנים (לא פורסם, 6.4.2008); בג"ץ 3381/08 פיזקוב נ' שר הפנים, מאיר שטרית (לא פורסם, 5.5.2008); בג"ץ 3376/08 אמסלם נ' שר הפנים (לא פורסם, 21.5.2008)).

אשר על כן, העתירה נמחקת.

ניתן היום, א' סיון, תשס"ח (04.06.2008).