האזאר קדורה ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותרת 1, אזרחית ישראל, נישאה בשנת 1998 לעותר 2, יליד עזה ומאז הם מתגוררים בעיר לוד עם חמשת ילדיהם. בסמוך לאחר נישואיהם הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות ובמסגרת זו ניתנה לעותר 2 אשרת שהייה מסוג א/5 שהוארכה מעת לעת. ביום 18.3.2008 סירב המשיב להוסיף ולהאריך את אשרת השהייה מטעמים ביטחוניים ומכאן העתירה, בה מבקשים העותרים כי תוענק לעותר 2 תעודת זהות ישראלית ולחלופין תעודת תושב ארעי מסוג א/5 וכן כי יינתן צו ביניים המורה למשיב להאריך את אשרת השהייה של העותר 2 עד לקבלת אזרחות ישראלית או עד למתן הכרעה בעתירה.

2.בהחלטה מיום 16.4.2008 התבקשו העותרים להודיע האם נוכח הוראת פרט 12(2) ו-(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 עומדים הם על העתירה, ובעקבות החלטה זו הגישו העותרים בקשה להעברת העתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז.

3.כידוע, קיומו של סעד חלופי בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים אינו שולל את סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק. מטעם זה אין מקום להעברת הדיון המבוקשת על ידי העותרים ודין העתירה להימחק (ראו: בג"ץ 2512/08 אבו סלם נ' משרד הפנים (לא פורסם, 6.4.2008); בג"ץ 3381/08 פיזקוב נ' שר הפנים, מאיר שטרית (לא פורסם, 5.5.2008); בג"ץ 3376/08 אמסלם נ' שר הפנים (לא פורסם, 21.5.2008)).

אשר על כן, העתירה נמחקת.

ניתן היום, א' סיון, תשס"ח (04.06.2008).