שוהם שינפלד נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

1.העותר, שאינו מיוצג, טוען כי זכויותיו נפגעו בשל טעמים שונים עליהם הוא עומד, בגין "מעשי פשיעה כנגד האנושות [...] ע"פ תכניות מוכתבות מראש הנכתבו ע"י האומות המאוחדות בשיתוף פעולה מלא של 178 ממשלות, (ביניהן ישראל החתומה על מרבית תכניות אלו)". העותר מגדיר את תביעתו כתביעת נזיקין וכתביעה כספית, ומציין כי מהות התביעה היא השבת הנזקים הכלכליים שנגרמו לו, אשר לטענתו עומדים על סך של 63 מיליון ש"ח. בצד השבת הנזקים הכלכליים, מבקש העותר את ההכרה בו כנפגע פעולות איבה.

2.לאחר שקילת נימוקי העתירה, אשר הוגשה ללא מיצוי הליכים אל מול הרשויות הנוגעות לדבר, הגענו לידי מסקנה כי היא אינה מגלה עילה על פניה. נוסיף ונציין, בין היתר, כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מופקד על הליך של ביקורת שיפוטית על רשויות המינהל הציבורי וכידוע, אין הוא נדרש לתובענות בגין נזקים כלכליים. למותר לציין כי בית המשפט אינו הרשות המוסמכת להכרה בפרט כנפגע פעולות איבה.

העתירה נדחית אפוא על הסף בהעדר עילה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בתמוז התש"ף (5.7.2020).