שמעון קובני נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.לפנינו עתירה המוגשת נגד משטרת ישראל, בה מעלה העותר שורה של טענות נגד התנהלותה של המשטרה כלפיו.

על פי האמור בעתירה, העותר סובל מנכות בשיעור של 100% והוא מרותק לכסא גלגלים. לדבריו, שוטרים ממשטרת ישראל פועלים נגדו בזדון ומבצעים כלפיו מעשים "הגובלים בפלילים". בין היתר, העותר טוען כי שוטרים "חותכים אותו" תוך כדי נהיגה; חוסמים תדרים המשבשים ככל הנראה את פעולת המעלית והמצלמות המותקנת ברכבו; וכי המשטרה שולטת במחשב של רכבו ואף ניסתה "לחסל" אותו ואת אשתו.

2.דין העתירה להידחות על הסף.

ראשית, העתירה אינה מניחה תשתית עובדתית מינימאלית לביסוס ההאשמות מרחיקות הלכת הנטענות בה (ראו והשוו בג"ץ 5063/13 אפרתי נ' מדינת ישראל/משרד ראש הממשלה – הממונה על השירותים החשאיים (18.7.2013)). שנית, וכפי שציין העותר בעתירתו, לעת הזו תלויה ועומדת תביעה אזרחית שהגיש נגד משטרת ישראל בגין התנהלותה הנטענת. בנסיבות אלו, הדרך המתאימה לבירור טענותיו של העותר היא במסגרת ההליך האזרחי בו נקט, ולא באמצעות "מעקף" בדמות הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. לבסוף, ככל שיש לעותר טענות כי בוצעו נגדו עבירות פליליות על ידי שוטרים, פתוחה בפניו הדרך לפנות לגורמים המוסמכים לבירור טענות מסוג זה.

3.אי לכך, העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בשבט התשע"ו (18.1.2016).