חנוך עצמון נ' שירות בתי הסוהר

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.בעתירה זו שהוכתרה בכותרת "סע' 15(ד') 1 לחוק יסוד: השפיטה 'הביאס קורפוס'". מתבקש בית המשפט להורות לשירות בתי הסוהר לשחרר את העותר ממאסר אותו הוא מרצה על-פי פסק דין שניתן בעניינו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 1.3.2007 במסגרת ת"פ 40276/05.

2.העותר נדון בבית המשפט המחוזי לשבע וחצי שנות מאסר החל מיום מעצרו ב-29.8.2005. העותר הגיש ערעור על הכרעת הדין ולחילופין על גזר הדין לבית המשפט העליון (ע"פ 3468/07). הדיון האחרון בערעור התקיים ביום 22.9.2008 ומאז לא ניתן פסק דין בעניינו. לטענתו מדובר בעיכוב בלתי סביר במתן פסק הדין, העולה כדי שלילת זכות הערעור ואף הזכות לחירות, כיוון שלטענתו הוא "יכול פוטנציאלית להשתחרר ממאסרו בתום ריצוי 2/3 מתקופת מאסרו", הלכה למעשה אפשרות זו נשללת ממנו בהיעדר פסק דין סופי. לטענתו בנסיבות אלה הופך מעצרו למעצר בלתי חוקי המצדיק את שחרורו "על אתר" מכלאו.

3.דין העתירה להידחות על הסף. לא חל על ענייננו סעיף 15(ד)(1) לחוק יסוד: השפיטה, כיוון ששירות בתי הסוהר מחזיק בעותר כדין מכוח פסק דין תקף של בית המשפט המחוזי. לא נטען כי הוגשה בעניינו של העותר בקשה לעיכוב ביצוע שבגדרה עוכב ביצוע המאסר בפועל. טענות העותר מקומן במסלול הדיון הפלילי ולא במסגרת עתירה לבג"ץ (ראו: בג"ץ 8875/04 יצחקי נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פסקה 6 (לא פורסם, 17.2.2005)). אם מבוקשו של העותר לזרז מתן החלטה בעניינו בערכאה המוסמכת, עליו לפנות בבקשה מתאימה לאותה ערכאה ובמסגרת הערעור המתנהל בה (ראו: בג"ץ 3248/09 סרי נ' שר המשפטים, פסקה 4 (לא פורסם, 17.4.2009); בג"ץ 3218/09 אלסנע נ' מינהל מקרקעי ישראל – מדינת ישראל, פסקה 3 (לא פורסם, 28.4.2009)).

4.העתירה נדחית אפוא על הסף, מבלי שנדרשת תגובת המשיב.

ניתן היום, כ"ד בסיון התש"ע (6.6.2010).