י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ואח'

פסק-דין

1.עתירה להורות לשר העבודה (המשיב 1) להתקין תקנות בעניין רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת העבודה של עובד קבלן מכוח סעיף 28(ב) לחוק הגברת האכיפה על דיני עבודה, התשע"ב-2011.

לחילופין נתבקשנו להורות כי עד להתקנת התקנות ייקבע כי הוראות תכ"ם 7.11.3 אשר פורסמו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר ביום 22.7.2015 וכוללות נספח "תמחיר" שבו מפורטים מרכיבי השכר לעובדים "המועסקים על ידי קבלני שירותים בתחומי השמירה, האבטחה והניקיון", מחייבות את כלל הרשויות המנהליות, ובכלל זה את הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות.

2.בתגובתם טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף משלא מוצו ההליכים בעניינם בטרם הגישו את עתירתם.

עוד צוין כי פניית העותרים לשר העבודה בנושא נעשתה כחודש בלבד לפני מועד הגשת העתירה – ולא נעשתה כל פניה למשרד הפנים (המשיב 3) ולרשות החברות הממשלתיות (המשיבה 4) בטרם הגשתה.

זאת ועוד, עוד נטען כי העתירה מוקדמת וכי אף בשל כך דינה להידחות. זאת מאחר שהוגשה בתקופת המעבר שבין הכנסת ה-21 והכנסת ה-22, במהלכה לא ניתן להתקין את התקנות. בהקשר זה טוענים המשיבים כי "לאחר בחירת הכנסת ה-22, השבעתה, הרכבת ממשלה, ובחירת שר, יובאו התקנות לפני השר על ידי הגורמים המקצועיים במשרד העבודה לצורך קידום התקנתן", כלשונם.

3.דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים.

כידוע בית המשפט יימנע מהפעלת ביקורת שיפוטית בטרם ניתנה לרשות המנהלית הזדמנות נאותה לבחון את טענות העותר ולהפעיל את סמכותה (בג"ץ 921/18 כוכבי נ' שר הפנים (6.5.2018)).

בענייננו, העותרים לא העניקו לשר העבודה פרק זמן מספק להגיב לפנייתם ולא פנו כלל למשרד הפנים ולרשות החברות הממשלתיות בטרם הגישו את עתירתם. די בכך כדי להביא לדחיית העתירה.

4.יוער כי עתירה קודמת שהגישו העותרים בעניין זה נדחתה אף היא מחמת אי-מיצוי הליכים מאחר שלא בוצעה כל פניה לשר העבודה בטרם הגשתה, ולפנים משורת הדין לא ניתן לחובתם צו להוצאות.

משהעותרים לא השכילו ליישם את הוראות בית משפט זה לעניין מיצוי ההליכים בטרם הגשת העתירה אף הפעם, יישאו בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ש"ח.

ניתן היום, ה' באלול התשע"ט (5.9.2019).