גאולה אשל ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין איזור המרכז

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.העותרים חויבו בתשלום מס שבח על פי שומה שערך המשיב. השגתם על השומה נדחתה, והערר שהגישו על דחייתה תלוי ועומד בפני ועדת הערר (ו"ע 20080-10-17). בעוד הערר מתברר, תיקן המשיב את שומת המס מכוח סמכותו לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: החוק). העותרים הגישו השגה על השומה המתוקנת, והמשיב דחה את השגותיהם מן הטעם ש"לא ניתן להגיש השגה על החלטה בתיקון שומה". מכאן העתירה שלפנינו.

2.דין העתירה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי. בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של מנהל מיסוי מקרקעין. סעיף 88 לחוק קובע כי:

"הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה".

"דרך המלך" לבירור טענותיהם של העותרים, אפוא, הינה על ידי הגשת ערר על החלטת המנהל שלא לדון בהשגות לגופן.

3.אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' באלול התשע"ט (4.9.2019).