יסמין עווידה ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

עותרת 1, אזרחית ישראל תושבת טייבה, נישאה בשנת 2003 לעותר 2, פלסטיני תושב ג'נין. בעתירתם מבקשים הם להורות למשיבים להעניק לעותר 2 אזרחות מכח נישואיו, לפי הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952. נטען כי פנייתם למשרד הפנים – הוא משיב 3 בעתירה – הושבה ריקם נוכח החלטת הממשלה להקפיא את הטיפול בבקשות איחוד משפחות של פלסטיניים. מדיניות זו, נטען, "סותרת את כוונת המחוקק המאפשר התאזרחות בישראל לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (עמ' 4 לעתירה), נוגדת את ההלכה הנוהגת, פוגעת בזכויות יסוד, ומשכך היא "צריכה לעמוד במבחן הביקורת של בית-המשפט" (שם, שם).

כידוע, החלטת הממשלה אליה מכוון בא-כח העותרים הבשילה בשנת 2003 לכדי חוק, והכוונה היא להוראותיו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. כך או כך, טענותיהם של העותרים ועוד רבות אחרות, כבר נדונו בהרחבה על-ידי בית-משפט זה, בבג"צ 7052/03 עדאלה ואח' נ' שר הפנים ואח', טרם פורסם, מיום 14.5.06, שלא ראה לנכון להורות על בטלותו של החוק. בעתירה הנוכחית לא נטענה ולו טענה אחת באשר למצב הנורמטיבי הנוהג נוכח אותה הלכה, ומטעם זה בלבד דינה להידחות על הסף.

העתירה נדחית אפוא.

ניתנה היום, ג' בסיוון התשס"ז (20.05.07).