באסמה ח'טיב ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

1 בעתירה זו, שהוגשה ב-15.1.2004 מתבקש מבית משפט זה להורות למשיבים לנמק מדוע לא תוענק בהליך של איחוד משפחות תושבות וכן אזרחות, לבעלה של העותרת מס' 1.

2.לפי הנטען בעתירה, העותרת מס' 1, אזרחית מדינת ישראל, התחתנה עם העותר תושב האזור בשנת 1998, ונולדו להם ילדים אזרחי ישראל – העותרים מס' 2-4. לטענת העותרים, "לא פעם" הגישה העותרת מס' 1 בקשות לאיחוד משפחות, אשר נדחו, והסירוב האחרון היה ביום 19.2.2003. מאז, טוענים העותרים, הבעל שוהה בישראל שלא כדין. בתגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים במסגרת העתירה נטען, כי בניגוד לטענת העותרים, כלל לא היו בקשות קודמות, אלא רק הבקשה נשוא הסירוב מיום 19.2.2003. לטענותיהם של העותרים בענין בקשות קודמות לא הביאו העותרים כל פירוט או אסמכתא. גם לא צויין מתי הוגשה הבקשה שנדחתה ב-19.2.2003.

3.לא נוכל להיעתר לבקשת העותרים להורות למשיבים להעניק לבן הזוג אזרחות או תושבות, נוכח הוראותיו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. לענין סעיף 4(2) לחוק האמור יצויין כי אף אם הוגשו בקשות קודמות, הרי גם לשיטת העותרים ניתנו בהן החלטות, ועל כן הסעיף אינו חל עליהן.

4.העתירה נדחית על הסף, בכפוף לזכותם של העותרים לפנות שוב למשרד הפנים ובמידת הצורך לבית משפט זה לאחר הכרעה בבג"צ 7102/03 ובג"צ 7052/03, אם תימצא לכך עילה.

ניתן היום, י"ח שבט, תשס"ד (10.2.2004).