עבד אלכרים ע.אלרחמאן שקפהת ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה

פסק-דין

לפנינו עתירה לצו על-תנאי ולצו ביניים כדי שנורה למשיב להימנע מביצוע צו ההריסה לבתים של תושבים המתגוררים באזור הדרומי של מחנה הפליטים רפיח, בלוק '0' באזור "אלקשוט" הסמוך לשער צלאח אלדין בקרבת העמדה הצבאית תרמית ובהם בתי העותרים.

בא-כוח העותרים ביקש כי עתירה זו תישמע ביחד עם עתירה אחרת בבג"ץ 4573/04, שהוגשה בשמם של עותרים אחרים באותו ענין עצמו, והתייחסה גם היא לאותו אזור שנזכר בעתירה שלפנינו, בשטח שאינו מוגבל רק למקום מגורי העותרים הנזכרים בשתי העתירות.

בקשתם של העותרים לצרף את הדיון בשתי העתירות אינה אקטואלית עוד, כיוון שהדיון בבג"ץ 4573/04 נשמע כבר הבוקר, עוד בטרם הגשת העתירה החדשה. בעת הדיון בפנינו חזר בא-כוח המשיב על הצהרה שכבר נמסרה על ידו בעבר בבג"ץ 4103/04 ובבג"ץ 4126/04 והודיע כי הצהרה זו מחייבת את המשיב גם ביחס לבתי העותרים בבג"ץ הנ"ל. וזו לשון ההצהרה:

"אם יוחלט בעתיד ע"י המשיב על הריסת מבנים נוספים, הרי שהמשיב יפעל בהתאם להלכה הפסוקה שיצאה מלפני בית המשפט הנכבד בבג"ץ 6696/02 בנוגע לזכות הטיעון (עאמר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נו(6) 110), קרי, בכפוף לכך שלא יתקיים אחד משלושת החריגים – צורך מבצעי-מיידי, סיכון חיי החיילים או סיכול הפעולה – תינתן לבעלי אותם מבנים זכות טיעון".

על פי הודעת בא-כוח המשיב, כפי שנמסרה לנו ביחס לאזור נשוא העתירה שלפנינו, הרי הריסת הבתים על ידי צה"ל בוצעה במהלך הלחימה שהתקיימה בציר פילדלפי, והיא בוצעה כאמצעי שננקט לצורך צבאי מיידי והחלטי שנדרש להגנת חיי החיילים שפעלו בשטח, ולא על פי צו הריסה לפי תקנות ההגנה. על פי הודעת בא-כוח המשיב, נוכח אופייה ותכליתה הדחופה של ההריסה שלטענתו אינה הריסה יזומה למטרות הרתעה, אין בהריסות שבוצעו משום סטייה מפסיקתו של בית משפט זה.

מכל מקום, הודיע לנו היום בא-כוח המשיב כי הפעילות הצבאית שבמהלכה הוגשה העתירה נפסקה, ולפיכך עתירה זו, כמו העתירה שנדונה הבוקר, מיצתה את עצמה, ולעת הזו אינה אקטואלית.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.

ניתן היום, כ"ה באייר התשס"ד (16.5.2004).