פאטמה עומרי ואח' נ' שר הפנים - מר אברהם פורז ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותר 2, תושב של הרשות הפלסטינאית, נישא לעותרת 1. הם הגישו בקשה לאיחוד משפחות שאושרה על ידי משרד הפנים בשנת 1999. בחודש אוגוסט 2000 קיבל העותר 2 אשרה לישיבת ארעי בישראל למשך שנה. משחלפה השנה ביקש העותר 2 לחדש את האשרה. בחודש דצמבר 2002 הודיע משרד הפנים לעותרים, כי הוא מסרב להאריך את האשרה של העותר 2, מן הטעם שמרכז חייהם של העותרים אינו בישראל. העתירה, שהוגשה בחודש ספטמבר 2003, תוקפת את ההחלטה האמורה.

2.בתגובה שהגישו המשיבים הם הודיעו, כי לאחר בדיקה נוספת של הנתונים הנוגעים לעותר "ולאחר התלבטות" הוחלט ליתן לעותר אשרה לישיבת ארעי למשך שנה נוספת, על מנת שתוך תקופה זו תערכנה בדיקות נוספות במטרה לוודא שמרכז חייהם של העותרים הינו אמנם בישראל. המשיבים טוענים, כי לאור עמדתם הנוכחית התייתרה העתירה. העותרים מוכנים לחזור בהם מעתירתם ובלבד שהמשיבים יכירו בשנה ותשעה חודשים מתוך תקופת הביניים, זו שמאז פקיעת האשרה בחודש אוגוסט 2001 ועד שהוגשה תגובת המשיבים בחודש זה, כתקופה שתחשב כישיבה כדין של העותר 2 בישראל לעניין ההליך המדורג. זמנה של דרישה זו טרם הגיע. כאמור, המשיבים מוכנים עתה ליתן לעותר 2 אשרה לישיבת ארעי למשך שנה נוספת. היה ובחלוף השנה יסכימו המשיבים, כי ניתן להמשיך בהליך המדורג בנוגע לעותר 2, אפשר שתעלה בהמשך השאלה כיצד יש לחשב את החלק הנזכר מתוך תקופת הביניים. היינו, האם יש לראות תקופה זו כתקופה של שהות כדין בישראל וכאילו החזיק העותר 2 באשרה לישיבת ארעי במשך תקופה זו. ברור אם כן, כי בשלב הנוכחי אין צורך להכריע בדרישה של העותר 2 לגבי התקופה הנזכרת. יתרה מזו, הדרישה האמורה כלל לא הועלתה בעתירה.

3.מכאן שצודקים המשיבים בטענתם, כי העתירה התייתרה ולפיכך הננו מחליטים למוחקה.

ניתן היום, כ"ב באייר תשס"ד (13.5.04).