סוהילה אבו סריחאן נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

עתירה זו עניינה בקשת העותרים להורות למשיבים להעניק לעותרת, תושבת רצועת עזה, רישיון לישיבת קבע בישראל, מכוח נישואיה לעותר, שהוא אזרח ישראלי.

סירובם של המשיבים להיעתר לבקשת העותרים לאיחוד משפחות נובע מכך שנישואי השניים הם נישואי ביגמיה; לאמור: העותר נשוי לאישה נוספת. המשיבים מצאו כי מדבריו של העותר עצמו במהלך שימוע שנערך לו עולה, שהוא מנהל משק בית משותף עם האישה האחרת דווקא, ולשניים ילד משותף. מסקנה דומה עלתה ממכלול החומר שמצוי בפני המשיבים.

עיינו בטענות הצדדים ובאנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. מדיניות המשיבים היא שאין בכוחם של נישואי ביגמיה כדי להצדיק מתן מעמד מכוח איחוד משפחות. מדיניות זו אושרה בפסיקת בית-משפט זה לא אחת (ראו למשל בג"ץ 5303/05 בדארנה נ' שר הפנים (טרם פורסם)). על-רקע ההלכה בעניין זה, ותפיסת המשפט הישראלי את התופעה של נישואי ביגמיה, אין כל פסול בהחלטת המשיבים שלא ליתן מעמד לעותרת מכוח נישואיה לעותר, משזה האחרון נשוי – ואין על-כך מחלוקת – לאישה אחרת. לאור מסקנתנו זו, לא נדרשנו לטענה הנוספת שהעלו המשיבים, באשר לספקות בדבר כנות נישואיהם של העותרים.

אשר-על-כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ו' בטבת התשס"ז (27.12.06).