מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

המערערת ביצעה עבודות קבלנות על-פי חוזה שערכה עם המדינה. המערערת קיבלה את כל המגיע לה על-פי החוזה. בתביעה שהגישה, טענה היא שמגיעים לה סכומים נוספים בגין הצמדה לתקופה מסויימת מכוח הוראות של החשב הכללי. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את התביעה, ולטעמנו בדין עשה כן.

בחינה של הוראותיו של החשב הכללי מלמדת כי ההוראה בה עסקינן היתה בגדר הוראת רשות. היינו, ההוראה לא הטילה חובה על המדינה לשלם הפרשי הצמדה. משכך, ברי כי לא נפל פגם מבחינת התנהלותה של המדינה, כאשר בחוזה עם המערערת לא נכללה הוראה שחייבה את המדינה לשלם הפרשי הצמדה.

ונזכיר שוב: המערערת קיבלה את כל המגיע לה על-פי תנאי החוזה.

הערעור נדחה. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ו' בטבת התשס"ז (27.12.2006).